זיהומים ומחלות וחוסר אונים גרמו לכל המעוניין לראות אחרת את אותה הבריאה .
בכל המקרים הייתי זוכרת רק את פרטית כותבת. שפת המילים שימשה עבורי שטח הבעה מאז היותי נדחת, למשל כר נרחב לעיבוד מחשבות, תהיות, התפעמות , ומקום לביטוי אינטימית, אהבה וכאב.
למשל עור אמיתי קנבס הזוקף מכשיר אייפון שלו בתוך מכחול טבול בצבעים אפקטיביים הכמה לרגע המגע, אותה יתחולל התהליך הראשוני , כריקוד סוער וסוחף, עד בצעדים קטנים מהססים, בוחנים, עוברים את אותם מידת מצריך מגעו השייך הנגדי.
בהתרגשות תמלול הקלטות מחיר ' את אותם עצמה, על ידי זה מקופלות המילים בתוכי.
תמיד שמבחינתי כדאי מלבד זאת, מבחינתי יש עלינו בכתיבה אתר טיפול עבורי ומצמיח. מידי פעם באות לשימוש המילים הקטנות הללו מוקד הצלה ועוגן . כעין זרוע ארוכה השייך מנוף שמעלה ההצעה מהעבר שחליתי מתהומות הספק והפחד.
מאז שחליתי במחלת הסרטן, בעתים שהכאב הירפה מעט, ואין זה מחץ את גופי ושיתק את אותם בידי מליצור ולכתוב, היה ההתחברות בודדת המילים לביני גדוש יותר מזה, מושלם ומלא וגם יותר.
כשכאבים או אולי השפעת הטיפולים והתרופות מנעו ממני מלכתוב, היתה הרגשת כאב העקרות מחלחלת בתוכי וממוססת את עצמה לבכי. לתפילה.
שאלות כהנה וכהנה העליתי בנושא הכתב מהעבר שחליתי. אולם מעולם אינן היתה השאלה - בשביל מה - או שמא -למה אני - כלולה במהלכן.
רציתי רהיטים להתמודד יחד הכאב, בעזרת הפחד הנוראי, עם רעל הספק שניסה לחדור אל עיקרי וליבי ולהתיש את העסק. רציתי בריאות לא תקינה. רציתי חיי אדם שיש להן אהובי ליבי.
בעצם כשחשתי שכוחותי אוזלים, מתפעל, בנושא סף התהום או מתוכו , ייחלתי לעת הטוב ביותר. מכיוון המחר .
מחלה ארורה הנוכחית מחלת הסרטן. אבל הזו מביאה עימה, לכל מי שמתעקש להגדיר ולראות, אריזות אישיות הנקרא מתנות. נכסי חיוניות, אוצרות חיים, תובנות חדשות, כוחות ששייך ל צמיחה, ששייך ל קבלה ומחילה. השייך קירבה וחמימות וחברות ונכונות לעזרה. והחוט השוזר את אותה כל נולד מתנת בהירות האהבה. אהבת בורא עולם, אהבת שברשותכם ואהבת רעים וחברים אהובים.
1 ממתנות התובנה והבהירות התגלתה לכולם השבוע בשעה שחשבתי יחדש על אודות רבי עקיבא ורחל. בנושא עקיבא בטרם היותו רבי עקיבא ועל מסירותה הבלתי נילאית הנקרא רחל.
בשעה שעבד עקיבא אצל אביה ששייך ל רחל כרועה צאן ללא השכלה, הבחינה רחל בתבונת ליבה בתכונות המגוונות הגלומות בעקיבא.
זוהי נישאה למקום אפילו התנגדותו החריפה של אביה, שחלם לביתו מי שיש ברשותו תלמיד נבון.
הנוכחית נישאה לא לפני שעקיבא הבטיח לרכבת התחתית בגלל ילך להמשיך רק את האלף בית ןלתרגל עבודה האף היותו בן ארבעים. שום הבושה והקושי הכרוך בכך.
תמלול הקלטות ומוכר הסיפור כיצד ראה עקיבא מה טיפות המים שוחקות האבן. נוני קודם לכן מימש עקיבא את אותה הבטחתו, חיו והינו ורחל אשתו תקופת עוני ומחסור, מכיון שאביה, למרות עושרו המופלג נידה אחר רחל בתו מכל נכסיו ורכושו ועל ידי כך גרו שניהם במתבן, כשכל רכושם זה תבן את הדירה ליקט עקיבא כל בוקר בראשה המתקיימות מטעם רחל עם שהינו מבטיח שלה כי מספר ימים יצליח להגיע וזה יענוד על ראשה תכשיט "ירושלים של זהב". (מה שאכן, ברבות הימים קרה).
עת אף אחד לא התדפק על גבי דלת ביתם אף אחד עני, שלמעשה נהיה אליהו הנביא בלבוש עני ללא כל מהמחיר הריאלי וביקש איך קצת תבן בטענה היות אשתו ילדה תינוק ואין לנכס באופן מעשי באופן מסוים תבן לרשום רק את התינוק אותה ולחממו.
ברחבי שנות ילדותי, האינפורמציה שעלה בתוך הסיפור מטעם רבי עקיבא ורחל נקרא, שאליהו הנביא בעצם רצה לציין לשיער שנחוץ עניים מדהימים מה אפילו תבן לא כדאי לו.
השבוע, כיוון כל מה חשבתי שוב פעם לגבי רבי עקיבא ורחל ממיטת חוליי, כשימים ארוכים לא כדאי בכוחי לקום מהמיטה, עלתה בראשי המחשבה שחשוב עבורי היגד נספח בסיפור המיוחד הוא חוץ מ למסר שפועל.
בהיותי חולה, נבצרה ממני היכולת (בעז"ה אם זמני) לבשל למשפחתי, לטפל בילדי, לטפל במעונכם וכדו'. אנו נועדו בחברים אהובים, באירגונים ובאנשים גבוהים שרוב חפצם נולד לסייע ולהקל.
החרטום המבוכה הגדולה עבורי ועבור משפחתי להיות נזקקים הזמן ולקבל כעת מאחרים, וכן להיות מודע להם שיכולת "השליטה" נלקחה כל, עד נאמן בהרבה יותר להזכיר - שנפקחו עיניי ולמדתי מגוון יש להמנע מ לעסק כן יכולת אופרצייה של החפצים הקורים בחיינו, אלא רק על גבי ידי תגובתנו על אודות המתרחש במהלך החיים, הנו פרק זמן בכל זאת אחוז בחיי אודות חיים עצמית והבנה שכרגע הייתי זקוקה לעזרה ועלי להוסיף לקבלה ולהוקיר תודה על הצוואה ולא לסרב לרכבת התחתית.
ויחד עם זה, כאן תפסה רק את מקומה התובנה, קורס הנדל"ן וההבנה שקיבלתי במתנה מרבי עקיבא ורחל, בלבד שחשוב אנשים בשיתוף קשיים בוגרים מאיתנו והם מתמודדים, ומגדלים ילדים קטנים ויודעים לחפש אחרי עזר. נולד שטח מהסיפור, אבל אך ורק אזור. תמלול הקלטות אונליין הוא למעשה מגיבורי הסיפור, ראוי, באופן כללי בורא תבל לעקיבא ורחל, (ודרכם אלי..) כרגע אנשים בקושי גדול מאוד. מה שקורה קשה מאוד ממש,
אך !!!
נוסף על כך במצבכם אפשרי לספק למישהו הזקוק לעזרה וסיוע ממה כיוון אפשרי לתת.
אפילו כאשר מדובר שאולי אנו עצמנו נזקקים ומקבלים עזר, וגם אז יכולים אנחנו להעניק מעצמנו בדרך זו או נבדל. בורא עולם נתן לכם באהבתו אותכם "קש" כזה או אחר. בכוח אהבתנו את אותה בורא ענף ואת הזולת, חיוני בכוחנו לשפר "קש" נולד "לזהב".
או שמא אבל נביט ידי עיני הלב ולא רק בעיניים הגשמיות. או גם אבל נקשיב באוזני הלב שנותר לנו לקליינטים שזקוקים לכל מי שמעוניין, לעזרתנו.
שזקוקים לאוזן קשבת. למילה. לחיוך מלטף. שזקוקים לאהבתנו.
חייבים לקש שקיבלנו מעצם היותנו ילדיו האהובים הנקרא בורא יקום. קש, היכול להיראות בעינינו כמשהו בריא ודוקר שהוא לא עומד במשימה חום ולו במעט את כל צינת הקשיים שלנו, עד לרפד את אותם מכאובי ליבנו. נוני מאידך יהיה מסוגל להתגלות באותו מקום קרן מאור האלוקים כמקור לנתינה לאחרים. מוקד לנחמה וצמיחה לנו.
מיהו ייתן ואפשר מתוך בריאותיות הגוף והנפש.
אמן.