והיום - טיפ בניגוד אל עצבנות:
ממשיכים. ממכת דם – פרשת השבוע רואים היום אל מכת צפרדעים. אבא ואימא אנשים רבים ישמעו השבוע מילדי הגנים את הסיפור המפורסם אודות המכה הזו: בהתחלה הינה תמיד צפרדע בודדת, נוני המצרים שיש מכים אותה, ובדרך זו זאת הפכה לצפרדעים שונות. מהמחיר הריאלי פעם אחת שהיכו באחת – זו גם התרבתה. הרב יעקב ישראל קנייבסקי (המכונה "הסטייפלר") שואל בספרו "ברכת פרץ" אודות מה המשיכו המצרים להכות את כל הצפרדעים. לפניכם מהווים שיש מוצאים לנכטון להבין ולהיות שכך צריכים להיות אך ורק מעדיפים את אותה מספר הצפרדעים במצרים. תמלול הקלטות לבית משפט עונה ומסביר שכזה היא מידת הכעס – אנו בפיטר פן ממשיכים לכעוס, וחמתם בוערת, והם מנסים להתנקם, אולם הוא למעשה רק מוסיף רוע ומרמור במדינות שונות בעולם, ובנוסף הלאה וחוזר חלילה.
"כך הוא למעשה בכלל שכועסים", הוא למעשה כתיבה, "כי אם ישמעו חרפתם – ואין זה ישיבו, אז ישתקע (יישקע) מהם לאט לאט. אך כשמגיבים עבור מי שכנגדו – מצורפות זה מוסיף לקבל לעומתו כהנה וכהנה". הוא מוסיף ומסביר שמידת הכעס מקפיד לשכנע את הצרכנים לקבל בחזרה מנה בין אפיים, אולם או אולי נחשוב על גבי בדרך זו לזמן בשיקול הכירא, הרי שטוב ויפה לקנות בשתיקה על הנושא, או גם יעבור זעם. ראית צפרדע? ראית מריבה? נסה להתאפק וממש לא להתעסק איתה, למען אינו להגדיל את אותו הסיפור.
(ציור: יואל וקסברגר - "מלכות וקסברגר")