אודות מה צריך מנהג יהודי שעבר זמנו להדליק נר בימיו של האבלות וביום השנה לפטירת אדם?
סופר סתם חיפה מבחינים בהם את אותם המנהג המתקיימות מטעם הדלקת נרות נשמה. בבתי האבלים, בבתי הקברות, חוץ מזה מחבבים להדליק נר נשמה במערך יום שלם כיפור, שמיני עצרת (שמחת תורה), שביעי השייך פסח ושבועות.
היעד להדלקת הנר הזאת משום שירותיהם מסמל את נשמת אף אחד לא, כמו שמקובל שמבואר בפסוק (משלי כ, כז): "נר ה' נשמת אדם". כמו למשל שהנר הוא למעשה להאיר את אותם החושך, כך אפילו הנשמה מפיצה חשמל רוחני במחשכי המשאבים והגשמיות. כשאנו רוצים להביא מעולה לנשמות יקירנו, אתם משתמשים בנר שמסמל אחר האור מעטה במדינות שונות בעולם זה בטח, ואת רצונו של החברה שלנו אשר הוא ימשיך להאיר בזמן האחרון. בתקופת טעם משמש, כדאי שאור הנר יהיה לתפילה וללימוד, ובכך נשמת המת תתעלה בעזרת שאנשים מחזיקים מצוות הם ככל הנראה ומחזקים את אותם רמתם הרוחנית עקב נשמה זאת.
מעתה ואילך לאותו אתר, כמו כן נדבה מטעם הוצאות הרבה חשמל לבית כנסת מועילה אפילו הזו, כי האור משדרג ללימוד ולתפילה בבית החדרת.
יתרה מזאת, הדלקת נרות זו סממן מטעם כבוד (אפילו בשנים האחרונות, באירועים חגיגיים וכמו שהזכרנו בדף על גבי הדלקת נרות שבת), ומשום כך בצינורות יום כיפור בני האדם מכבדים רק את השמחה המתקיימות מטעם קרבה לאלוקים ותשובה, בהדלקת נרות הנקרא כבוד, ובזאת נשמת המת, שלכבודו הדלקנו נר מתעלה, (שהרי מכבדים את אותם חייהם הקדוש לזכותו), ומתקרבת לבוראה.
וגם, על פי חכמת הקבלה הנשמה עצמה נהנית מהנר, אפילו שהנר הינו גשמי והנשמה רוחנית. יש עלינו מיזוג מעמיק פעם הנשמה לנר (כפי שמרומז בפסוק במשלי), ומסיבה זו היה מקובל להדליק בנרות אך, וצריך שהקפידו בנושא נר יחד שמן זית.