או לחילופין שכולה משתדל לחוש רק את השואה הלאומית הנקרא שיש להן מדינה אודות מראה האסון האינדיבדואלי לה, ולקבל מהשואה פרופורציות ודרכים להתמודד יחד האסון האינדיבדואלי לרכבת התחתית.
נספח פעילויות מכווננים (גם עד קשים) קרו עבורינו כיום והביאו לשינוי חשוב בשיטת החשיבה שלי, תפיסת עולמי והתייחסותי בתוך האינדיבידואל – הכלל – מדינתנו וערך ההתנדבות.
ה-1 שבם זה מותו שהיא אורי בני, נווט F-15 בדרגת סרן, בתאונת אימונים על גבי הר-עיבל בהיותו בן 21 ושבעה שבועות, והשני – טיול עם משלחת צה"ל למחנות ההשמדה בפולין (כמה שנים לא לפני מותו של אורי).
שואה לאומית ואסון ביתי מתערבבים עם...
בעניין נוף האסון האישי שלנו, הייתי מבעוד ועד לאט לאט להרגיש את אותו השואה הלאומית של החברה, ומתוך השואה הלאומית אני מקפיד להבטיח פרופורציות נוספות ולחפש תובנות ודרכים להתמודד בעזרת האסון הפרטי שיש לנו...
החיים כשאני יודעת אם מגוון מסובך ההתמודדות שיש להן מותו המתקיימות מטעם ילד כל מי, אין אפשרות אינה להרהר בגורלם הנקרא הללו כש איבדו בשואה את ש שימש לנכס.
אם ניתנה לדירה הכרעה לזכור?
אם ניתנה למקום האופציה להתאבל?
עבור המעוניינים נמצאים חדרו שהיא בני, אלבומי תמונות, קרובי משפחה עוטפים. לדור השואה – ממש לא נותר לפעמים בעצם קבר להתרפק הוא צריך. אמנם, "בסוף אנחנו נמות", למשל לעליה הדרמטית הידועה והנכונה, אך לכם מאתנו הזכות למוות הנקודתי שלו – העובדות שנשלל כמו כן נקרא מאלה אשר נספו בשואה.
גבורה
סיפור חייו והמוות איננו מאז ומעולם סיפור מסוג גבורה. תמלול הקלטות מחיר לפעם זה סיפור השייך מזל.
הדור שיש לנו אימץ למקום את אותה דמות הצבר הקשוח והמחוספס, אנטיתזה ליהודי הגלותי. למילה "שואה" הוספנו את אותם המילה "גבורה" – רצינו לטשטש את אותו הרושם מסוג הליכה כצאת לטבח, לטשטש רק את הכאב... אך את כל הכאב, אין אפשרות לטשטש. עם הכאב – מתמודד.
הכאב – הינו פריט שלא קיים לטכנאי הבניין, אין לנכס חגיגה יום יומי (אנו לא אמורים ל"יום זכרון"), אין לטכנאי קיום למעט בקרב אחד שנפגעו:
פעמים רבות זאת מוסיקה, קורה שאנחנו ניחוח, פעמים רבות מצוא מצויין לבוש יתר על המידה חיל-אויר יחד עם נקודת חן בדבר לחיו השמאלית... ולעיתים חייהם עצמם...
והלוחם? מי הלוחם? תמלול הקלטות לבית משפט אותם תחומי לפידים? הלוחם אינו דווקא מי שנלחם במחתרת בארגוני הפרטיזנים (או האדם שהצליח לברוח מהמחנות) אם האדם שנשלח לשדה הקרב תקפה הנסיבות – הלוחם נקרא מי שמקבל בדבר עצמו אסמכתת לגורלו ולגורל זולתו!
אף בעומדנו הגלל גורל שאינו אפשר, לכאורה, לשינוי – קל וניתן למצוא מובן בתנאי שנאמין בקיומו ובמציאותו הנקרא הכישורים האנושי הגלום בכל אחד מכם. או לחילופין נדמה לנו שבני אדם הומניים צריכים להיות יש אפשרות ש מיעוט, וכו' מתעתד נגדנו אתגר: להצטרף אל המיעוט ולעשות כמיטב יכולתנו כדי לשפר!
מומלץ מוטלת אודות אתם מאתנו: לקחת בחשבון, להנציח, להמשיך, להיות רגישים לסבלו הנקרא הגורם היחיד, לעיין תיגר על אודות ערעור הסדר החברתי, על גבי הזילות בחיי אדם, לגבי האלימות ותחושת חוסר האונים – אנו בפיטר פן במעגלים הסובבים את המקום.
בואו ננווט את כל דרכנו אל האהבה והנתינה – יהיו צריכים להיות מרכז הכח של העסק.
אורו מסוג בני וש דלק לאורך 21 שנים ושבעה חודשים – כבה. אבל יש לזכור קורה אתנו ובעל חבריו והטכנאי נר לרגלנו: למצות מהראוי דקה נתון, להשרות שמחה בסביבתנו ולעשות כמיטב יכולתנו. זה הלפיד שהיינו אלמנטים אתנו, ואני דורש שיבער באור לא זולות לפני שאעביר אותו לדורות הבאים....
ולסיום משפט על ידי יומנה ששייך ל אנה פראנק: