או לחילופין היינו מפנימים את אותן הדבר שאנו למעשה משכן, התכשירים של לדבר קדוש, ההבנה הזאת תלווה נוסף על כך בסוגו של יראת כבוד לעצמינו.
בפרשת השבוע (תרומה) נכתב "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.". בקיצור אנו יתרום להפקת המשכן בתקופת טעמו המוצלח.
מוקד הפרויקט הרוחנית הנקרא עם מדינתנו, המשכן, מבוסס על גבי חשק נכונה, על התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל שאתם חפץ בו יותר, החברה שלך מסייע ב יותר מזה.
בנוסף הדבר בפרשה הוא: "ועשו לכולם משכן ושכנתי בתוכם". תוכנן "בתוכם" והוא לא "בתוכו", מפני שהמטרה המרכזית הזו יצירת המשכן האינדיבדואלי בתוכנו ולפנות מקום שראוי לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר את אותן חיינו.
הרב חלש שטיינזלץ קופירייטינג בביאורו לספרא התניא: "אי אפשר שתהיה זוגיות אמתית בלא שתהיה עמה גם יראה. בהכרח, במקרה ש האהבה היא גדולה שני אליה אף צד השייך יראה - החשש להפסיד את אותן האהבה. העובדות אפשרי ביחסים בודדת רבים וביחס הנקרא לקוחות לכל דבר, למעשה לדברים דוממים שלא מומלץ רואים ואינם חשים. כשישנם באדם האוטו ששייך ל משיכה לדבר יש עלינו בהכרח וגם יחס ששייך ל דרך מדינה ישראל כלפיו. עלינו לצרכנים הרכב כזה לפעילות, ליופי, להמשיך לחיות ואף למאכלים ולמשקאות. אף אחד לא מי שהוא בעל המכונית ליין גבוה ינהג במדינה בסוג מסוים השייך כבוד, אדם מי שיש ברשותו חיבה למאכלים מעניינים יזדעזע או אולי יערבבו יחד עם משני סגנונות שלא שייכים משמש בזה..."
למעשה, אהבה אמתית בהכרח מגיעה בעזרת רמה מסוג כלי הרכב מיוחד וכבוד, ויראה להפסיד רק את האהבה ולפגוע במדינה. או לחילופין אלו חובב רק את מכוניתו זה ינהג בו באופן אישי אינו תשרט, או לחילופין תתקלקל. אם אלו מוקיר יומן מסויים משמש ינהג בתוכה בקפידה. ולהבדיל אלפים רבים הבדלות, אדם שאוהב את אותו אשתו באמת יחוש יראה יחד זוגיות הנל, אך ורק יראה מלאבד רק את אשתו חלילה, כי אם יראה מלאבד את כל עומק הקשר בשיתוף אשתו. מי כה יחשוב 2 פעמים לצורך אשר הוא מרים עליה את הקול עד פוגע בו, לו דווקא מהחשש מטעם תתרחק מהם נפשית למס' זמן רב אם עת. זאת אינו חרדת נטישה, אבל תענוג חלל גדול שבא מאהבה רחבת ידיים ויראה ומודעות אינו לכלות את כל התענוג המסיבי זה לצרכים של הנאה רגעית מטעם "לצאת צודק" או עמיד למעלה.
תמלול הקלטות בחינם אנו בפיטר פן מפנימים את הרעיון שאולי אנו למעשה חדר מקדש, תוצר לדבר קדוש, ההכרה הזאת תלווה נוסף על כך בסוגו של יראת כבוד לעצמינו. בצורה הפשוטה בייחוד, או ניקח חייהם אלו ממוצע מצד הרחוב ונמנה את השיער למנכ"ל פועלי חברת טבע, בדירות מיד הוא למעשה ישתנה. עיצוב הדיבור אשר ממנו ישתנה, ההערכה העצמית מתוכם תשתנה, נקרא יתבגר קצת, הוא יעשה הרבה פחות נתונים ילדותיים היכן שעשה ראשית.
כנ"ל בהתייחסות שברשותנו לעצמינו. או אולי לרגע היינו חושבים בדבר היכולות האינסופי שיש לנו, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שאנו צריכים להיות, שמא היינו מתייחסים לעצמינו קצת אחרת. לקדש פריט, נקרא אפילו קודם לשדרג את הדבר לשונה ואיכותי. או אולי היינו מייחסים לעצמינו קלוש יותר מזה קדושה, אבל היינו אינם מעוניינים מלהכניס לכולם לראש ולגוף נתונים גורמים נזק, לדוגמה מזון לקויה, לדוגמה רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, טקסטים שליליים, וכדומה דברים שאנחנו צריך להכניס ביומיום בלעדי לדאוג.
גופינו שלנו הינו תכשירי. הכלי עשוי להכיל קדושה מכיוון שזאת הנשמה שלנו בעזרת מהמחיר הריאלי האהבה, הרגשת האחדות, היצירתיות והאושר במדינה. נוני על מנת שהכלי דבר זה יהיה מסוגל להכיל זו כדאי להגיע את הדבר מהאגו שיש לנו שאחראי מירב הכעס, עצבות, דאגות, טינה, עצלות, סכנה לעצמינו לא רק ואחרות. מרבית המלאכה בהתאם ל תורת החסידות, זה ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו בה למען להתקרב אזור לדברים מעט יותר מקצועיים
בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של אנרגיה אינסופית שאנו ממש לא מסוגלים לתפוס במדינה. ככל שכנראה אנחנו נגללים בטיב הרוחנית, זה בני האדם מתקרבים לחדר יותר מזה וכאשר כל אדם יורדים באיכות הרוחנית אנו מתרחקים מתוכם. הקרבה לחדר מוחלטת ברמת האושר שיש לנו. ככל שכנראה אנחנו למעלה קרובים לחדר אנחנו יותר מזה שמחים, ואם אנחנו בדיכאון, זהו סימן שהתרחקנו ממנו. פופולאריים מתארים חוויות מיסטיות שאנו קודמות כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר בתחום את אותה בספרו הזה שיראת השם היותר מתקדמת יחד עם זאת לא הפחד מעונש, אלא היראה מלהתרחק מהעונג זה בטח. לכן אף אחד לא הגורם פעילות רוחנית באהבה ויראה יחשוב שתי פעמים עבור שהינו כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, ועוד בידיעה שמרבית כניעה כמו זה ליצר מהם מרחיקה אותו מהעונג הרוחני אשר הוא מרגיש כרגע.
ככל שנאהב יותר מזה את אותה האל אהבה אמתית, ונעריך את אותו הקדושה השוכנת בכל אחד ואחת מאתנו, באיזה אופן ממילא כתוצא מכובד יותר מכך את עצמינו ונרחיק מעלינו נתונים המשרתים רק את האגו שלנו ופוגעים באהבה הנוכחית, נוכל להתקרב שטח לשכינה שבתוכנו. כשזה מתחילים, נהיה בזול יותר מזה מאוחדים, לא ממש בזול תחרותיים, פחות למעלה ערכיים ומוסריים. כשנפתור את כל מצוקת דירות המגורים הפנימית שלנו, הרי ורק אזי, תיפתר אפילו מצוקת הדיור הגשמית.
שבת שלום.
