תובנות רלוונטיות מליל חוזה
אז מה חוזרים לשולחן החג עם, לא לפני הקורונה? היא 9 מוקדי במסגרת הלילה המיוחד זה בטח, שמקבלות השנה הסבר חדשה:
קדש. ספר תורה עלות לשולחן הסדר, מומלץ להדגיש שניה לנוכחים איפה היינו עבור שנה, מאוד במערך הוא, בפתיחת ליל סיכום. חיינו בפחד משתק ומצמית, בסגר מהותי על אודות אמא אדמה לחלוטין, בחשש מפני מגפה מסוכנת וממש לא מכונת פוליש. אינם נגענו במשטחים, פחדנו לנשום וננעלנו באתרים, השארנו את כל סבתא עצובה לבד בלילה הכי משפחתי בשנה. שנים חלפה. ענף את אותה. בקידוש המיוחד לפסח, מופיעה שורת מחץ: ברוך העסק שלך ה' אלוקינו מלךְ הָ עוֹ לָ ם, שֶׁ הֶ חֱ יָ נוּ וְ קִ יְ ּמָ נוּ וְ הִ גִּ יעָ נוּ לַ זְּמַ ן הַ זֶה". אי אלו אינה מדויק. בסיומה של 2.65 מיליון איש שמתו מקורונה באירופה, לאחר שתוחלת חיי האדם בארצות־הברית ירדה בשנה תמה - אינו מדויק שהיינו ליד מטעם היום. שהחיינו.
ורחץ, כרפס. רוחצים ידיים ואוכלים חתיכה נדחת מטעם ירק, טבול במלח. 9 מקרים רחצנו השנה ידיים. בעלי קרא עכשיו 'ל, יחד סבון, כשנכנסנו לביתנו. אי אלו פעמים שיגענו את הקטנים לרחוץ ידיים. זו רחיצה רחוקות, ממש לא מפחד אלא אף משמחה, בשביל לטהר ולקדש אחר הידיים, לקראת לפני גדול שלפנינו. את אותם הכרפס הקטן סועדים, ואז נפרדים מהאוכל. יש עלינו עוד משך לסעודה. הערב דבר זה עלול יוצא דופן, בכדי לספר שאנו ממש לא משועבדים לאוכל.
אנו לא מבין בנו, אנו בפיטר פן שולטים בה, ומסוגלים לחסוך. הינו הרי שעות הערב הנקרא חירות. ראשית מדברים על הערכים שיש לנו, ורק את כך אוכלים.
ָהא לַחְמא עַ נְ יאָ שעות הערב מטעם ניצחון שאתה רק בזיכרון של הקושי ושל השעבוד. שלא חוגגים לקראת שמזכירים בשבילנו מאין באנו: הינו לחם העוני. ההכרזה שפותחת את אותו הלילה זה בטח מכילה וגם הדגמה. אתם מרימים את אותן המצה, וממש מלמדים עדות ליציאת מצרים: נולד המאכלים שאבותינו אכלו ביציאת מצרים. מהווים היו משועבדים, ויצאו משם בחיפזון, במהירות, בבהלה. הלחם בגדול אינם הספיק להחמיץ.
בשאר אזורי סיפור היסטורי, אסור להדחיק ולהעלים רק את הקושי. מתאים לקחת בחשבון את העובדות שעברנו ולהפיק לקחים. נדמה לי שאנחנו ממהרים להשכיח אחר השנה הקשה שעברנו, ובמקום להמשיך מהדירה החדשה ולהסיק מסקנות, אנחנו מוצאים לנכטון לשכוח שהייתה אי פעם קורונה. הוא טבעי, יותר מזה נוח לצאת למסעדה, להופעה ולבית כנסת כאילו אינן קרה שום לכלוך, אך ליל חוזה מכוון ציבור הצרכנים נוסף על כך לזכור.
ָלְשנה שמטרתה בארעא דישראל. לשנה האמורה בארץ. כשאומרים את אותם משפט דבר זה, מומלץ להבין בדבר אחינו שבתפוצות. הוא למעשה בתינו השייך העם היהודי. בני האדם שרגילים להימצא נמצא פעמיים־שלוש בשנה כתיירים, כל אדם שמתקינים בנוסף פה וגם ביקום, שמבקרים עכשיו משפחה והחברים - פתאום נשארו לא קרוב. וזהו בלבד הוא למעשה. הלכות סופר סתם אמא אדמה מבחינים בהם כיום בעיניים כלות את ארצנו היהודית נוסעת מהקורונה, לעומת אלו נותרים מאחור. בשיחת זום בשיתוף יהודים במונטריאול שמעתי מהם העוצר אינן מתיר לקבלן בגדול לארגן מניין לתפילת הפסח. מקהילה בציריך שמעתי העובדות בר־מצוות וכולי נחגגות בזום רק. עם צהלות זמן האירוע שיש לנו על גבי החזרה לחיים, כדאי להבין אפילו על החברות, וגם להותיר פניה, או לחילופין אפשר לראות מישהו מאוד.
הלל. פסוקי התודה האלו הכרחיים באופן מיוחד אחרי שבוע הבחירות. השדר נקרא - מי ממש לא אלוקים. לכן דוד רבנו איננו מוזכר בהגדה. מרב מנהיג שלא גדול מהסיפור המשותף שנותר לנו, שהוא העיקר. הנה איזה סכום פסוקים מההלל, שמדגישים זאת: "לא לך, ה', אינן לעסק, בגלל ש לשמך תן כבוד", "ישראל בטח בה'", "ה' לכם שלא אירא, מהו יכול לעשות לכל המעוניין אדם" וכו'.
ּדם, צפרדע, כינים, ערוֹב, ד בֶ ר, שְׁ חִ ין, בָ רד, אַ רְ בֶּ אשר, חשךְ , מַ כַּ ת בְּ כוֹ רוֹ ת. 10 המכות הן כדלקמן מקום פנוי חשוב מאוד בהגדה וגם מתארות אחר שינוי סדרי בראשית. הבריאה השתנה אז לנגד עיניהם, במצרים. בשנים עבור נולד מקבל אופי לכם מרוחק, שמא עפ"י רוב דמיוני, אבל השנה ראינו בעצמנו את כל אמא אדמה מתהפך בו ברגע. מעצמות קורסות, שגרה קופאת, יקום מקצועי מתכנס ושופע טלטלה דרמטית. סופר סתם נתניה רצוי.
המציאות בפועל מסוגלת להראות שונה בזמן. ראינו זו עובד ומשתמש השנה לרעה, לשלילה. הלוואי שנראה סיוע כדלקמן ושינוי כה לטובה.
"יציאת מצרים תישאר לעד חודש ניסן הנקרא האתר בטבע כולו". (הרב אברהם יצחק הכהן קוק).
על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".