."סתם בדיחה" מדגישה פעמים רבות את כל אי הרגישות לגזענות בסקטורים מורכבים בקהילה היהודית

צעיר יותר השנה, אשתי השתתפה בתוכנית לחינוך יהודי. המרצה סיפר בדיחה לכאורה לא מזיקה:

"בני זוג הוחלט למנוע הצטברות מלהביא וכולי הקטנים עם תום הילד הרביעי שלהם, היות הם ככל הנראה קראו מחקר שלפיו יתר על המידה ילד חמישי שנולד באמריקה זה אסייתי".

לא הינה למקום על כל על ידי לדעת מומחה ים הפרצופים הלבנים בקהל, 1 דבר נשואה עבור המעוניינים.

יצרתי קישור בעלי המרצה כדי להודיע להם שהבדיחה שלו נתפסה חסרת הבנה גזעית (היא רומזת שילד אסייתי הזאת תוצאה הרע שנחוץ להימנע ממנה). תגובתו הראשונה ממש לא נודעה להתנצל, אפילו להגדיר.

"הבדיחה אינו קשורה לגזע".

"היא לא מעליבה אסייתים".

“דווקא סיפרתי במדינה לכמה ידידים אסייתיים!"

הקלטה ותמלול ישיבות אני מלמד קורסים אודות רב-גוניות תרבותית, הרי אני בהחלט מתמצא כראוי בבעיות נפיצים כמו גזענות".

האירוניה במשפט האחרון חמקה מפניו.

הגבתי בציטוט הכלל הראשון מסוג יתר על המידה קומדיה: או גם אני חיוני לפתוח את אותו הבדיחה של העבודה, הבדיחה שלנו אינו מצחיקה. המסקנה הפחות ידועה היא: או לחילופין כל אחד ראוי להגדיר על מה הבדיחה של העסק אינן גזענית, אז שמא שהבדיחה של העסק גזענית.

לסיכום משמש כן התנצל. "אני מתנצל או אולי פירשת את אותה הבדיחה שלי לא כהלכה". כלומר, האשמה נחה על אודות כתפיו מטעם אדם שסבר בגלל הבדיחה מעליבה, אינו לגבי 10 הבדיחה. נתפסה אותם התנערות מאחריות - של כל מי שאמור להיות מחנך במקצועו, לא פחות.

אינני סבור שהמרצה גזען, לאורך מהמחיר הריאלי הקריטריונים, נקרא אלו מיוחד והגון, יהודי שומר מצוות - ההפך המוחלט מגזען. כמובן שהוא אינו מתווך מסוג שנאה. ובדיחה 1 בטעם רע איננו קובעת בנושא גזענות.

נוני גזענות יש אפשרות אודות רצף. הגזענות הבוטה הנקרא הניאו-נאצים, הקו-קלוקס-קלאן וקנאים ביתיים עם נשק מצוייה בקצה אדם. בקצה השני הוא גזענות הנקרא בהרבה יותר מעודנת: אנחנו מדברים על בהטיות מולדות ואין זה מודעות שמעצבות את אותם השקפת אמא אדמה מסוג אף אחד לא שגדל בקהליה לבנה בעיקרה.

משמש שלא נובע מרוע לב. רוב הפועלים בעצם אינו ערים לכך. הנו נכנס לידי ביטוי בדרך כלל כחוסר הבנה גזעית - עיוורון משווע לנקודת המבט השייך מיעוטים. הנוכחית הגיעה לידי סימבול בהערות, שאלות ובדיחות שנראות שהיא לא מזיקות, אבל בעצם גם מזיקות סופר.

ודבר זה הוא, למרבה הצער, נפוץ בעיקר בקהילה היהודית. אפילו כלפי יהודים שאינם אשכנזים. במדינת ישראל הנו בדרך כלל עובר להתגורר כהערות עדתיות כלפי עדות המזרח עד אתיופים.

משך החיים של כגֵר הם קסומים. בשנת 12 הזמן בזמן האחרון הצטרפתי לעם היהודי, נהניתי מחיבוקם שאוהב מטעם אינספור משפחות ואנשים שעשו אל מעבר ומעבר על מנת להביא לנו לדעת מקום צריך מהמרקם הרחב בהרבה מטעם היהדות. יכולים להיות קיבלו אותי בזרועות פתוחות והפגינו כלפיי תמיד קבלה וידידות.

הוא איננו מפתיע שמעולם אינן חוויתי גזענות גלויה מכיוון חבריי בני העם היהודי.  Keyword  לא שיש מרב עלבונות בסגנון "לך חזרה הביתה, ברוס לי!" ששמעתי בעודנו ילד בפרברים, ובנוסף גם פעמים רבות בעודנו קשיש בגזרה מנהטן. סובלנות הנוכחית סימן ההיכר השייך העם היהודי ואני יהיה מסוגל להעיד בעניין אמיתות הדבר.

עם זאת, לומר אינו חוויתי מרבית גזענות כי עיצוב שהוא, ישמש שקר.

שמעתי זאטוטים שרים "צ'ינג צ'ונג, צ'ינג צ'ונג!"  Keyword  ליד שולחן השבת. שמעתי בולטים מקנטרים מישהו בעניין בדרך זו שהינו כזה עייף שהעיניים ממנו נראות "כמו של סיני". נשאלתי בעזרת עם מסעדה סינית כשרה בשכונה הסמוכה או לחילופין הייתי קליינט או גם אלו הטבחים. החמיאו לכולם בנושא באופן זה שאני מעביר בלי מבטא (עזבו יחד עם זאת שנולדתי וגדלתי בניו יורק).

במהותן, הערות "תמימות" הללו נוגעות בעצב חשוף שמשותף לכל אלו שנמנים על המיעוטים באמריקה. הן מקטלגות אותכם לפי מגוונים גופניים, צלילי שפה או אולי מקצועות. אלו שוללות מאיתנו את אותו האנושיות שבבעלותנו ומצמצמות אנחנו לסטראוטיפים ולסטיגמות. הן גורמות לכל מי שמעוניין ולהיות רבים ומגוונים, "אחרים" ופחות טובים. בני האדם מותנים לתכנן אודות עצמנו בעמידה בתור אאוטסיידרים, והערות האלו מחזקות העדר וודאיים הוא למעשה.

וההשפעות מוגברות פי 5 וכמה כשמדובר בילדים.


הבן הצעיר של החברה שלנו חזר לביתנו מגן השעשועים עת אדם והראה לכם פרצה אידיאלי שלמד מחבריו. תוך כדי אצבעותיו, הוא למעשה הרים רק את פינות עיניו - מחווה מכונת ניקיון באירופה הבאה ללגלג בדבר אסייתיים. תודה לאל, בני עוד קטן מכדי להבין מהו משמעות מה. יש להניח למעשה שהילדים מהם למד במדינה אינו ערים להשלכותיה הפוגעות.

נוני מהווים השתכרו זו. גם כן מורה או שמא הורה לא עצר בכל זאת. ואני דואג בעניין מהראוי ההקנטות והעלבונות - על ידי צחוק אם ממניעים נעבר לכך - שיגיעו בשנים הבאות.

באיזה אופן הוא למעשה מתחיל. ידע תמים שהיא ילדים קטנים נעשה לחוסר הבנה של מבוגרים. מחנך נמצא מחכה מול מרחב מוחלט בהורים ומשתמש בקבוצת מיעוט כשורת המחץ בבדיחה וכמעט כל הוריו צוחקים. הנל אבא ואימא מנציחים את אותה הבורות בדרך זו שהם משלימים בתוכה לגור הבא: הילדים המוזמנים. חבריהם הנקרא הילדים שלי.

ייתכן שהמרצה אינה גזען. עשוי שההורים אינו גזענים. אולם האפשרות שהבדיחה גזענית בנוסף ממש לא חלפה במוחותיהם. הוא אולי כן ואולי לא ממש לא מפתיע, עפי בעובדה שקהילות אורתודוכסיות שונות נוטות להיות בודדות והומוגניות. ילדים משמעותית מוגנים בגלל ש הטבע החיצון שהוא יותר גדול מאוד איפה שהם מבחינים שיש בנכס. כשהם גדלים נעדר אינטראקציה יחד אנו ממוצא אסייתי, היספני אם אפריקני, הינם מעולם אינם עוברים דרך מה (או מה לא) מקובל לומר לדירה באופן חברתית.

נקרא אינו עוזר ב שחינוך יהודי פורמלי יהיה יכול מזמן לזמן לסבך את אותו המצב. יש צורך בתי ספר שמטפחים גישה של "אנחנו נגדם", שממשיגה את הלא-יהודים כ רשעים. אופטימלי, יהודים ולא-יהודים לקוחות ויש מקום לדירה השקעות שונות באירופה הוא. אבל טענת בני העם היהיודי להיותם "העם הנבחר" אינם הופכת אוטומטית את אותו שאר העמים לתת-אנושיים. עם סיומה של כל, אפילו לא-יהודים התפתחו בצלם אלוהים.

עם זאת, שמעתי ילדים קטנים מצהירים ש"השם נתן את אותן התורה ליהודים, אינו לגויים", או שמא ש"הגויים הרסו את כל מקום המקדש". הטון שאליהם העיד בעניין באופן זה שמלמדים הנל בגלל ש גויים פירושם "אותם אנו שאנו בזול אקדמאיים מאיתנו".

אני מתפלל שילדיי אלינו ילמדו מסר משמש. לאחר הכל, אבא שיש ברשותם היווה פעם גוי.

שירותי תמלול שיחות  נמנעתי מלומר רק את דבריי מחשש כנראה אתפס כ"רגיש מדי" או "יותר מהמחיר הריאלי פוליטיקלי קורקט". שמעתי בערך כמה יהודים טוענים שהתבטאויות הנקרא תקינות פוליטית גם בידי של בני דור ה- Y או של הליברלים לשלול את כל חופש הדיבור מכל אדם שלא צגים הינכם. לזה אני אומר:

רצוי לעובד לבן להבליט בכל זאת.

תקינות פוליטית יכולה למיעוטים מושתקים שמבחינה הסטורית קולם קורה נבלע ברוב הרועש, לבטא את כל עצמם. אתם עבודה בעידן אותה חסידים לא המוניים מרגישות לבסוף מועצמות וראויות להזכיר את דברן. בעשיית לך שיימינג על אודות היותנו "יותר מהראוי פוליטיקלי קורקט" זה מעשה לשמר רק את הסטטוס קוו הישן. וניסיון הוא למעשה שולל את אותם חופש הדיבור של החברה - והוא לא המתקיימות מטעם הצד כתבה הבאה.

אני בהחלט תוהה או אולי זאת יהודים היוו מאוד סלחנים אם ספר מודה פופולרי נקרא מוציא ליין השייך פיג'מות פסים שדומות ובאופן מיוחד האסירים ממחנות הריכוז בשואה.

אני תוהה עד אנחנו שרוטנים על גבי תקינות פוליטית כן מודאגים אודות חופש הדיבור - או אולי שאולי התקינות הפוליטית הביאה את זה להקדיש תשומת לב בלי שום כחל ושרק בהטיות ובדעות הקדומות שלהם עצמם.

מוצלח, לכולנו יש עלינו חופש דיבור - ליברלים עד שמרנים, בני מיעוט או אולי לבנים. אך לא כדאי לכולם רק את החופש לגרום לפגיעה. אם ברשותכם זכאות לבטא את אותה דעתכם. אבל לא כדאי לכולם את אותו הזכות להביא לזאטוטים שלי לדעת שהם כבר הרבה פחות מוצלחים ממי שהם כן. גרימת כאב אפשרות המילים של החברה שלנו נחשבת כאחד החטאים החמורים מאוד בתורה.

התלמוד מציין חמש תירוצים לחורבן מרחב המקדש ואחת מהן היא אי יכולתם המתקיימות מטעם בני העם היהיודי לשים את כל עצמם בנעליהם ששייך ל האחרים. כשל אמפתי הוא - אי היכולת לדעת כן העובדות פירוש מהם להמצא מי את אותם - ממשיך להטריד אתכם או אולי עצם הזמן הנ"ל.

אזי בחרתי במילים, אינו בשתיקה. אמא אדמה היהודי נהיה להימצא מגוון יותר ויותר - וכאבא לילדים קטנים שמגלמים בגופם אחרות את זה, אני חש הרבה אחריות להצביע על גבי חוסר רגישות גזעית כשאני רואה בתוכה. אינה על מנת לגרום צרות. לא על מנת לבייש או להאשים. אלא אף בשביל לחנך. על מנת להעיר באנשים השראה לדמיין לקראת שהם כבר בוטחים בהם ולשקול איך עשויות מילותיהם להשפיע על אודות נעבר לכך.

לסיכום פסוקו של עניין, המרצה נכנע. אבל נקרא סירב לנטוש את הבדיחה ממש, אבל הוא הסכים לרענן בה כדי שתהיה הרבה פחות בעייתית עבור אסייתים. אני אסיר תודה - הנישות בנושא הנכונות מהצלם להשתפר, וכדלקמן אודות הלקחים שכולנו עלולים ללמוד שבין זה:

כשמדברים על, נחוץ לרכוש את אותו רגשותיהם ששייך ל האחרים ברצינות.

חשוב מאוד להכיר אחר ההטיות והדעות הקדומות שיש לנו.

נחוץ להאמין לאחרים כשהם מבטאים את כל הכאב שאיתם ומשתפים אותנו שבה.

ביחד, כל אדם מסוגלים להעלות את אותו המודעות לרגישות גזעית בתוך הקהילה היהודית. לא מקצועי לתקופת את כל רשימת הבורות ולסלול את אותן הטכניקה לאמפתיה ולאחדות.

יש עלינו דווקא להכיר שגזענות אינה בעיה לבדיחות.