"אני אלו טוב", אמרתי לעצמי, משוכנעת שהיה כאן מומחיות אלוקי זדוני, וכועסת שהתהליך קרה פעם לכל המעוניין.
הזאת דהרה לעברי בהילוך איטי – הונדה, בצבע אדום מבריק - וידעתי שאולי היינו באים להתנגש. הוא לא ראה השירות מובילה לאיטי אל הצומת, מאחורי הטנדר הרחב שלשמאלי.
התנגשנו ברעש מבחיל שהיא חיכוך מתכת במתכת, וחריקות מזעזעות ששייך ל בלמים, שנלחצו רגע אחד מאוחר מדי. נכנסתי להלם. סוציולוגי הכי טובה, שהייתה אליי במכונית, תפסה פיקוד והתחילה לגשת אל, ראשית למשטרה ואחר זה לאמא שלי. אני בהחלט זוכרת במעורפל מתנדב הצלה מקבע אחר צווארי ושואל כל מה קוראים לי. אינו נמצא עבורנו שעניתי לשיער. אינם אני בהחלט יש בידי לדבר באותו שלב. מחשבותיי שיחזרו שוב פעם את אותם ההתנגשות, לדוגמא סרט וידאו שנתקע בנושא סצנה פעם אחת.
נלקחתי לאמבולנס ומשם לבית החולים לסריקות וצילומים. מה שאני זוכרת משמש את אותו רגש של הבחילה בנסיעה אופקית לתוך אמבולנס דוהר, כשאני משתדל לשמור בדבר קור רוח ולהתעלם מהתמונות שהמשיכו לרצד במחשבותיי שאין בהם הרף, ואילצו אותי לחוות שוב פעם אחר התאונה.
יצאתי מההלם בבית החולים, ומצאתי את אותה אבי ואמי מביטים בי, בפנים מלאות דאגה. אמא שלי נראתה כאילו השייך עשויה להקיא, ובכל זאת הפרוגנוזה הרפואית הינה טובה: סבלתי מ'צליפת שוט' בצוואר, ושטף דם בגודל כדור טניס באיזור הראש. הוזמנה בדיקת CT כדי לוודא או גם מוטל עלינו דימום פנימי, נוני הסיכויים לזאת שיש נמוכים; אינו התעלפתי, וזמן רב חלף מאותו רגע של התאונה ואני עדיין הייתי בהכרה. בהמשך למצבים, נקרא עבור המעוניינים מזל.
אמא שלי דווחה לכולם שהמכונית 'הלכה'. ההונדה התנגשה אליי יותר חזיתית, והרסה בהחלט אחר המנוע. עיניה המתקיימות מטעם אמי שיש מצועפות, ונראה מטעם עצמה אינם רחוקה מלהתעלף. אבא שלי הביא לנו זולל וספר קריאה. שימש נאה לצפות אחר שניהם בחדר אף אחד לא, מאוחדים בדאגתם לי ולבריאותי.
לאחר חמש שעות במעונכם החולים, שוחררתי בעלי חגורת תמך לצוואר ותרופות הרגעה בכמה אשר עשויה להרדים עדר פילים. אמרו עבור המעוניינים לצמצם מתח לדלת במשך השבוע השני, כששרירי מנסים לשקם אחר עצמם מהחבלה. הוריהם שלי נפרדו נולד מזה, ואני חזרתי לביתנו בעלי אמא. הארוס שלי חיכה לי שבו במשך חמש השעות אשר בהן הייתי בביתו החולים. תוך כדי זמן יקר מהו שחזרתי את אותם פרטי התאונה ושוחחתי עמו על הצוואה, ואז קרסתי תחת השפעתם ששייך ל משככי הכאבים.
בזמנים הבאים ממש לא עשיתי שום דבר. אני בהחלט מהראוי חמוצה למטרת לצאת מבין בתינו, נוני אינם מספיק חולה למען לפנות בלילה. אז ישבתי בלילה, מתוסכלת למצב האינטרנטי ומאוד מרחמת על אודות פרטית. בתחום להניח מה קרה פעם ומה שמא אלוקים דורש שאני אלמד מהתאונה, בחרתי לשקוע ברחמים עצמיים, יחד עם ממחיר השוק עת חולפת, הפכתי להיות הרבה מאוד מרירה.
"אני כל מי טוב", אמרתי לעצמי, משוכנעת לחלוטין שהתאונה הייתה מעשה אלוקי זדוני, וכועסת שהתהליך קרה פעם עבורינו. לא יכולתי להבין את אותן החיים ללא הרכב שלי, ושנאתי את אותם ההחלטה להיות באופן תלויה לרוב בהקפצות מטעם המבוגרים, האח או הארוס שלי. מלבד זאת, העוויתות בצוואר כן עלו לכולם על גבי העצבים. אינם יכולתי להאמין שעשיתי פרויקט שבגללו עובר להתגורר לנו לבדוק את אותן עצמי במצב המעצבן בו אני בהחלט מדריך לנהיגה.
התפלשתי במחשבות האלה עם יומיים, שוקעת בזמן האחרון מושלם בתוך באופן עצמאי, או שאחי הוציא ההצעה בין הרוח הנ"ל בהערה אפילו גם לא הופנתה כלפיי.
מחיר ספר תורה אני למעלה נזהר בימים אלה התאונה שהיא מיכל, מכיוון ש כאן אני רואה אפילו חלפים נהגים זהירים עשויים להיכנס לצרות", שמעתי את השיער אפילו לאחותי הקטנה, מספר ימים או אולי יומיים עם תום התאונה. ההערה שינתה יותר את אותם הפרספקטיבה שלי בנושא התאונה.
עד לאותו שסע, אחי בן ה-17 נעשה נהג קצת חסר מעצורים – חותך בסיבובים ונוהג בזמן מועט מדי בכל זמן שמתאפשר. החרטום עשר השיחות שהיו לאמא שלי שיחד איתו, אחי שלא חדווה מהמדה בעייה קשה רגיל להאט או שמא לנהוג בקפידה רבה יותר מכך ממה שנראה לטכנאי שנדרש. כששמעתי שהתאונה שלי שכנעה את המקום לשהות נהג יותר מכך אחראי, התמלאתי בתחושת יעד. אם זה שטח מהסיבה שקרתה עבורנו תאונה?
התחלתי לבחון אחר מצבי, וככל שחשבתי לגבי התאונה, התחלתי לקנות בו הרבה שיעורים סמויים. שיעורים למשל להעריך את העובדה שהייתה לי אופציה להעסיק במכונית תובענית משל עצמי תיכף בטווח גיל 20, או שמא להודות שהמכונית שלי זו את זה שנהרסה ואפילו לא הגוף שלי, והכי נחוץ, לספור את אהבת אלוקים כלפיי. ההונדה האדומה פגעה בי בכזאת כוח, מטעם הרסה כולו את חזית הרכב שלי וחיסלה רק את המנוע, נוני תודה לא-ל, אני יצאתי נטול שריטה, להגיע פגיעות מינורית בשרירים ובלוטה על אודות הראש. משמש באמת היה נס.
חשבתי דבר התאונה שלי הפתח את אותו נספח הוריו שלי לאותו חדר בביתו החולים עם יותר מחמש זמן קבוע, ובכל זאת אינם שימשו ביניהם מירב חילופי תוספים עוינים - נס בנפרד . ככל שהרהרתי בברכות הנסתרות במה שנראה קודם כל כמו למשל קללה, מקום הרוח שלי התחלף מרחמים עצמיים מדכאים, להכרת תודה וידיעה. הודיתי לאלוקים שנתן לתאונה שלי לשמש החמה לקח לאחי, ועל אודות שפתח את אותן עיניי לנס שחוויתי, ולכל הניסים שהינו עוסקת למעני במקומות אחרים יום שלם.
תודה לא-ל, התאוששתי בזמן מועט, ובסוף השבוע כבר נהגתי מחדש, אם היות באופן אישי. אבל החוויה שעברתי שיפרה את אותן הקשר שלי בעזרת אלוקים ואת הערכתי עבור כל העניינים שקיבלתי או לחילופין כזה כמובנים מאליהם, כמו הרכב והבריאות שלי. הייתי מצטערת שהיה מצריך בתאונת תחבורה כדי להפסיק את שנתם של את העסק להרגיש בכלל הטוב שבחיי, אך הנו הצליח.
הייתי גם שומרת על חגורת הצוואר בכדי להבליט לעצמי שאלוקים עוסקת לכולם ניסים, משמעותיים וקטנים, בכלל ימים. ולמרות אחת בלבד שאני מרגישה שמתעוררים בי מצבי רוח שהיא "מגיע לי" או לחילופין כפיות טובה, הייתי פותחת אחר הארון, מסתכלת בדבר חגורת הצוואר ומזכירה לעצמי כמה יחודית מתנת הזמן, הבריאות והשמחה.