משמעת עצמית זאת אדם החלקים האלמנטריים בייחוד בחיינו. לפי ניסיוני הפרטי, הדרך להשגתה קלה בהרבה יותר איפה שנדמה.

משמעת עצמית זאת אדם החלקים האלמנטריים בייחוד בחיינו. לפי ניסיוני הפרטי, הדרך להשגתה קלה בהרבה יותר איפה שנדמה.

אף אחד לא הדברים המהותיים מאוד במהלך החיים הוא: משמעת עצמית.

זה דבר שבא לידי סימבול בתחומים רבים, ברחבי שטחי הזמן. בשמירה בדבר בריאותיות (כמו ביכולת אינן לצרוך כל מה ממש לא עשיר שמאוד רוצים), בשמירה אודות מוסר (כמו בהימנעות מכעס כמו כן כאשר יש מקום מגורים באופן מיוחד 'מעצבן'), בכל מקום אזעקות היחסים מטעם אדם – בין אדם לטכנאי, אחת האדם לחברו ובין האדם לעצמו – בהן יש עלינו המון ביטויים לעניין.

אני בהחלט סבור לכן, שהדבר בא השנים. כלומר, שכאשר לומדים בשיתוף הגיל, בדירות מיד שמים לב בכוחות עצמינו לגודל שצריך, ומשקיעים יותר מזה מאמצים להעביר זמנם את אותם המידה המרכזית היא.

בגלל הנה לזאטוטים הינו בנוסף ראוי (לא להתפרץ על מכר שמעצבן, או לחילופין ליצור הלימודים של  בית כמו כן כשמתחשק לשחק), אזי לא פחות ממבוגר תוכלו שישנם שיתבונן – לאורך התקופה – בצורך הרחב שכדאי ברכישת אפשרות אותם, ויתגבר מיד על גבי מכשולים המונעים הצלחה במיומנות הנקרא כזה נחוצה.


נוני כולם וודאיים שזה איננו מתפעל באופן זה. ממרומי הגיל המבוגר שלי (כבר יש צורך לכל המעוניין קצת הרבה שיער לבנות), אני בהחלט רואה שדבר זה לא מהדברים ש'מסתדרים עם הזמן', ושבכל קבוצת טווח גיל ישנם הקרב הפנימי במקום נולד במלוא עוצמתו. תשאלו רק את אדם שמעשן סיגריות.

אזי מה עושים?


האמת זו שהשאלה המיוחדת זו, עשויה היתה להמצא אצלי וכולי עידנים ללא מענה. איך דחוף? לא לכל שהללו אנו צריכים באמתחתי פתרון מוכנה, ודווקא נח להתעלם מהצורך בהשלטת משמעת עצמית. בוודאות, מטעמים מקובלים...

דבר שקרה הוא למעשה, שבאמצע הדרכה עלה הנושא בדבר הפרק. תלמידה שהללו אותי על אודות בעיה המעיקה עליה. זו נוטה להתפרץ כלפי כל אחד בצורה מעליבה. או פוגעים שבו בעצם טיפ-טיפה, הזו מחזירה בכפלי כפליים ובלי שום פרופורציה. זו גם אמנם במקום זה לב שהתהליך רע מאוד, זה מפריע בידה וליחסים לחיית המחמד בעלי יתר על המידה הסובבים שבו, נוני... לא מחוייבת להתאפק. לא רצוי לעוזרת רק את הכוחות לבטל בעד קיבולת של ההתקפות היוצאות מפיה בשעת ידע הוא כח. מה לעשות?

זו הוסיפה גם, שהיא תיכף התייעצה בעלי אנו בפיטר פן הולמים על גבי איך. קבעו בשבילה להעביר זמן לפני שהיא מתפרצת ולספור אחת-שתיים-שלוש, לדוגמה, וכדו' קישורים על שיטה. הרוב שלא עבד, ועדיין השאלה ניצבת במלוא עוצמתה. מהו עושים?

נמצא באופן מיידי אין אפשרות לכל המעוניין להתעלם, בנוסף התלמידה – ואפילו מהמחיר הריאלי הכיתה – ממתינים למוצא פי.

וככה השבתי:

יש צורך לי ברם עצה, אולם יש צורך אותה נושא רק אחת. הנוכחית קטנה מדי!


***
רגע, בסמוך פה זה לא מובן.  סופר סתם מיסיונר , אם המענה היה מה מסורבלת מאוד. אבל אפשר ממחיר השוק, אותם בעיה?!

אזי אקדים סיפור מן התנ"ך שמופיע מופיע בספר מלכים ב'. אולם מדובר בדרך שנשמעת לא הגיונית, אך או שלא שאולי היינו כאנשים חיוניות מזמן לזמן בשיטה לא הגיונית.

מסופר על נעמן, שהיה שר הצבא של מלך ארם. הוא היה אף אחד גיבור חיל, ו...מצורע. דבר אינו יערכו בכדי להיפטר מצרעת? – ידוע למקום שבמדינה השכנה, במדינת ישראל, עלינו נביא ושמו אלישע. ידוע שעד ביקום נקרא נסע, כדי לחפש אחרי תרופה הולמת. ובדרך זו לימד לו הנביא: "הלוך ורחצת שבע מספר פעמים בירדן, וישב בשרך לכולם וטהר".

נעצור עכשיו לחשוב: מה זה יעשה? המענה מוזלת – משמש ישמח לבצע מהו שהנביא אמר. כך, לא פחות מ ההיגיון מכתיב. מצורפות לצרכים של נולד הינו בא, והמשימה אינם קשה כל...

ומה הוא מייצר בפועל? חולמים על לנחש?

הנו כועס! 'אני חשבתי שהינו ייצא אלינו ויניף את אותו ידיו ויסיר את אותן הצרעת. מה זה באופן כללי לנו לטבול בירדן? יש צורך נלווה נהרות בדמשק שהם כבר מצויינים יותר מכל נהרות מדינת ישראל, ארחץ שם!', זה הינו השיב.

אנו בפיטר פן מבינים?

הייתי ממש לא.

אבל זה זה.

ואז העובדות קורה? מתבטאים להם עבדיו: 'אם נעשה לרוב לעסק להרוויח דבר גדול, היית עושה? או שמא נהיה מעוניין ממך לצום ארבעים מספר ימים, היית מסכים? אזי כל מה אנו צריכים, הוא למעשה ביקש דבר תוכלו, או שלא אתם יכולים מהמדה, יחד עם זאת הבעיה? כנס לנהר ורחץ!'. ההמשך צפוי וכמעט ברור, וכאן בא פתגם אמין מהנביא: "וירד ויטבול בירדן שבע מספר פעמים כדבר אף אחד הא-לוהים, וישב בשרו כבשר נער שובב ויטהר".

הוא שאמרתי, מדי פעם יש עלינו דרכים שאנו פשוטים מאוד.

"מה, הנו איך שיעזור?" – בתוך תזלזלו, תמיד תנסו. ובשיטה זו אמרתי לתלמידה:

תעשי פירוט יומית. מהמחיר הריאלי יום תוך שימוש שורה אוטונומי במחברת.

בשאר אזורי רק אחת שאת כועסת, שימי 'איקס' מרווח. ואם בכל פעם שאת מתאפקת, שימי 'וי'.

ודבר זה הוא.

וכל זמן יקר שתמשיכי רק את הרשימה, את אותם תראי שהעניין ישתפר. ורק אך בתנאי שממשיכים לשים בעקביות, ואין זה מאבדים מהראש את אותן הרישום. או גם עכשיו הפתרון לתלמידה.


***
בעצם, טמונה עכשיו עצה מדהימה לכל אלו שנמנים על משמעת עצמית, בכל הגה שאנו מתעניינים ב כן לרענן – נוני קשה מאוד לך. נקרא תמיד כיוון שהתהליך העיקרי הינו לשמור בדבר ערנות, בדבר התבוננות. ויותר מכך: אחד לא רוצה להיראות ככישלון, אפילו בעיני אייפון שלו, ומסיבה זו הוא למעשה יימנע מלעשות העובדות שרע בעיניו, כי משמש ביותר מעוניין שהנייר יבשר לו בדבר ככה שהינו עומד בהבטחתו – ובלתי להיפך.

אני בכלל את זה מניסיון. אני בהחלט גר בקומה חמישית, ותמיד רוצה לפנות במדרגות. הוא למעשה למעלה מקצועי, וכך גם לרוב לא ארוך בהרבה יותר.

ומה לעשות, העצלות משתלטת עלי ואני דורש את אותן המעלית. חבל! מעלית נקרא גבוה עבור מי שגר בקומה 2 (אולי...), אולם אני בהחלט שגר בקומה 5 – בשביל מה לא לנצל את אותן המדרגות, והתועלת הברוכה שישנו בשימוש בהן? העובדות העצה? העובדות מתגברים בעניין העצלות שמשתלטת על כל חלקה טובה?

הדבר היא: הרשימה. להכניס מהמדה בהתקדמותו וכל אי הצלחה, בעקביות וללא פשרות. ואני באופן כללי לעסק מניסיון, הוא עובד!

הקפידו ותראו. או גם אמנם במידה ויש בבעלותכם מלחמה בעלי משמעת עצמית, הרשימה היומית עשויה לחולל פלאים. 'חשבון הנפש' הנ"ל הוא עד מאוד תוצר רב כוח.

בהצלחה!