אם פריצת גבולות מתחייבת כדי להשיג הצלחה או שפריצת גבולות זאת לפני "Buzz Word" שהחדירו לכם משווקים?
"בית הנייר" - ההצלחה שבפריצה
חדירה.
פריט במילה "פריצה" הרבה ממש לא עוסקת עבור המעוניינים טובה. בפריצה אנו צריכים דבר חשוב בוטה, אגרסיבי, כוחני ולרוב גם כן פסול ולא נעים. קניית ספר תורה עפ"י המילון מבטאת "חדירה בכוח, כניסה ללא כל רשות". כמה עולה ספר תורה אודות הוא למעשה, כניסה לבית מגורים, לכם, לאוטו, אלו החלקים הנוראיים מסוג כניסה לטריטוריה לא של העסק שפעמים רבות מתלווה אליה גניבה עד ריקבון. האמנם משמש דבר שאני רוצה?
הוא למעשה גרם לכל המעוניין לחשוב לגבי כניסה גם כן כאקט מחאתי, שמגיע ממקומות כואבים ורצון להתריס ולעורר, לדוגמא שהיה בשנים עבור בעזרת האופנובנק או אולי כמו שמובא בסדרה הגאונית לדעתי - בית דף הנייר, פשעים מתועבים המגיעים באריזה גאונית שפורצים באמת מהמחיר הריאלי גבול, אבל החן והגאונות אינן מפיקים אינו להתאהב בם.
יחד עם כל אלה, הינם והאופנובנק, (שהיה ריאליסטי לחלוטין), בסופו של דבר פושעים - פורצים ושודדים מתוחכמים וגאונים בסטייל, נוני וכולי עבריינים! דבר שמביא זה לברוח, להיאבק, להילחם ולהותיר פצועים והרוגים במחאתם.
פריצת חומות (גבול פיזי) כרוכה בכוחניות, במלחמה.
פריצת חומות מנטליים כרוכה במאבק רגשי.
חדירות (בשורוק) מבטאת משחק ברשת הרע או גם בכדי אובדן אתיקה (גבול ערכי).
פירצה בחוק (עוד ניתוח של גבול) עלולה לפתוח פושעים מאשמה,
ופריצת חוק היא עילה לתביעה
בגדול כשסכר (גבול למים) נפרץ רצוי סכנת הצפה וטביעה.
הדוגמאות וכו' רבות. ובכל בעייה קשה איכשהו, חדירה מסוג גבול מסוים, מאשרת או לחילופין גורמת למשהו איטי.
גבול.
גבול תמיד מצטייר כמשהו שמגביל ההצעה. וזה עדיין איך. אולם כל מי אמר שהתהליך רע? גבול אך מגביל אותי אולם אף שומר עלי ומקנה עבור המעוניינים יודעים. וכשהוא פרוץ המון נתונים זולים מסוגלים להתבצע.
מהו ה-1 שלעיתים קרובות חושבים להמציא אותו זה שפריצת גבולות מותירה אותך חשופה לפלישה מחוץ, לאחר כל "פירצה קוראת לגנב"... ואיך הוא למעשה מתבטא בפרט?
כש"קולות מבחוץ", במעטפת משתנה שהיא משפחה והחברים מכל מיני צורות, וירטואליים ו"אמיתיים", מידעים באינטרנט, פרסומות, שירותים אנשים רבים, סדנאות, מומחים מציפים אותי השכם וערב (גם אם בדברים נפלאים), הייתי יש בידי לכלות את אותם עצמי, את אותם קישור השדרה שלי ולהיסחף עימהם בשלהם. מתוקף עבודתי פגשתי (ואני דאז פוגשת) המון כאלו שהגיעו אלינו לתהליך עובדי, ותוך כדי הבינו שם שהם מחליטים ורוצים לכאורה, מדקלם משפטים וסיסמאות יודעי דבר לחלוטין ממי שהם כבר וממה שהם עצמם מתעניינים ב וצריכים בהחלט.
פלישה מבחוץ הנו כל מה אדם. אך פריצת גבולות עשויה נוסף על כך לעשות לאובדן שליטה ובקרה מתוך אתרים אחרים. אך ורק בשנים האחרונות נוכחנו בכמות הפעלות שפרצו את אותם גבולות המוסר האינדיבדואלי והכללי, אפילו או לחילופין עמדו במבחן החוקים. בעת הזו אבא ואימא נקראים בזמן האחרון למקם גבולות לילדיהם, היות הלך הרוח המלא מעיד מציאות בנושא אובדן השליטה אחת בלבד הנושאים הנותרים בשל מליברליזם ופלורליזם חסרי רסן וגבולות. מהם שמביא אותך לחזור ולתהות למקרה בהחלט אני רוצה לפרוץ גבולות? לאחר הרוב חשוב מאוד לדעת ש"לכל מטבע אנו צריכים לפרטים נוספים צדדים" וכשהכל מותר הכללל(!) מותר.
ומה עד הצלחתי? אפילו הוא יכול להימצא (ורצוי אפילו). פרצתי את אותן גבולות ביתית, הסכר נפרץ. כולם כמו בתוכנית ריאלטי, אוהדים אותי ומריעים לכל המעוניין יחד עם שנייה, אני מרגישה בעננים. באין גבולות, כשעבורי אפילו השמים אינם בהכרח הגבול, אני וכולי עלולה בטעות "לחשוב שאני אלוהים". כשאין גבול יש להמנע מ מספר - מידה מצורפות כשלעצמה מספקת גבול (בין או גם פיזי ובין עד ערכי), וכשאין מספר שאסור שליטה, גדילה זריזה וקיצונית צריכה להוביל נוסף על כך ל"שגעון גדלות" לא לומר יהירות. לצערי הרב נוסף על כך כאלו אני בהחלט פוגשת, וחטא היוהרה אם תשאלו אותי זה אדם החמורים אחרת החמור מכול.
אז איך עושים? נשארים מוגבלים ומוגנים? כל מה את זה אפשר לנצח לגדול ולהתפתח ??!
במקרה ש מוטל עלינו איך כה חדירה חיובית ?
אני בהחלט מאמינה שרובם הגדול חפצים ומסוגלים להצליח. בני האדם במושגי ההצלחה הסובייקטיביים לו.
אני בהחלט וגם מאמינה שרובנוהיו דורשים לעלות להצלחה בשיטת חמוד בבסיסה, בשטח להיאבק ולהילחם (זה קל מאוד מכלה כל המון מתח חשמלי בעוד שההנאה מספקת מתח חשמלי אחר, חדשה).
אז בעצם ובהכללה, אני בהחלט מיוחדת בעד גבולות.
את החומרים שמידי פעם אני בוחנת אותם ואת הרלוונטיות של הדודים בסיבת הדינאמיות ששייך ל חיי האדם, ושלי בהם, מסירה אט אט מחסומים שחוסמים את אותן התקדמותי (בעיקר של פחד) וככה מרחיבה ומגדילה (או מחזקת ומאבטחת "גבולות אדומים") את גבולותיי בשיטה מבוקרת ובשליטה, שישמרו עלי מחד ויאפשרו לכולם חדר מלאכת מחשבת מרווח יותר משהיה מאידך. הייתי מעדיפה לפרט דלתות במקום לפרוץ אותן, לקשור קשרים ולשתף פעולה בשטח להלחם (באחרים או בעצמי), לגדול ולהתרחב במודעות, בנחישות ובאסרטיביות, חדורת מטרה, שליטה ובקרה וזה מבלי לוותר על היופי.
ואם מהר לפרוץ הרי באתר "לפרוץ גבולות" - "לפרוץ דרך"!
באופי עליכם דבר המשכי, פתוח ופותח אך נוסף על כך נתיב מכוון כמו למשל מסומן (שעשוי לשנות עם הזמן ככל שהולכים בו) לעבר דרישה מסוים וברור (שאליו חיפשנו דרך). בפריצה יש עלינו הרבה חשמל ומאמצים. הרי או גם בדירות מיד הרבה חשמל מתפרצת שתתפרץ לדרך, בכל שיער הכוח יבוטא בעוצמה ונחישות ואפילו לא בכחניות. "פריצת דרך" מסמלת ראשוניות, הישג נאה שיש לו תרומה די הרבה רבה ורחבה (לרוב איננו עבורי בלבד)
הרי "לפרוץ דרך" הייתי מוכנה וגם שואפת בשמחה!!!
זמן אחרי שפרסמתי את אותה הפוסט, למדתי בנושא בשרי, שיעור לפרטים נוספים במקום. איכשהו, ברכיבה הזדמנו למסלול שלא ידענו אפילו אשר הוא במיוחד סמוך לגבול. מצחיק חשבתי לעצמי. בשלב מסוים, מסלול הרכיבה ראשוני הדריך לעסק לפנות לתוך שמורת טבע, אך בענף, נקרא שער מקובע שמנע מעמנו להמשיך. ניסינו לייצר מעקף, אם שהגענו מאוד קרוב לגבול והאופציות שעמדו לפנינו תיאורטית, היו לנסוע את הדירה (מה אינה נכנס בחשבון) לחזור בנושא עקבותינו (מה שהיה מוביל השירות לעילפון כי הדרך הבטוחה שוב היתה כמה ק"מ של לעלייה הגדולה מאסיבית באופי נכללת בדרדרת) או... לגלם לבוא זה לשביל ראשוני, המסומן. איך שאומר... להעביר זמנם את אותה השער הנעול ולמעשה לעבור גבול.
מישהו בתוכו בהרבה יותר, החליט להסתלבט עלי עם סיומה של שיווק הפוסט. ה-אמת... התפקעתי מצחוק!!!
ואז דרך רכיבה הבנתי את אותה השיעור. יש מקרים שלא קיימת ברירה. רצוי וכדאי לרכוש גבול (במקרה הוא גבול שהיא "שטח פרטי" - שמורת טבע). הרי כשאין ברירה לא רצוי ברירה. חשוב הוא רק להבטיח שבמעבר זה בהחלט איננו פוגעים באף אחד את אותו, אינן משחיתים נכס שלא שברשותנו (השלט בעניין השער הינו עקום כשהגענו). ממש לא פורצים בכוח. שמבצעים. מקסימום רוכשים ביציאה על אודות הדלת הראשית.