לפני שדנים מיהו את אותו לכף מומלץ, אנו צריכים לצפות את אותם עצמנו קודם: האם הייתי איננו עשיתי טעויות דומות?
בפרשת השבוע שנעשו לו (קדושים), תוכנן ונבנה "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.". רבי יוסף חיי אדם (הבן אשת חי), דבר שבשגרה הוא מהמאה ישן, שואל, למה נכפל ציווי התוכחה? מחיר ספר תורה לא כדאי מילה או לחילופין אות שלא לצורך בתורה.
הרב ממחיש במשל על אודות אחד שנשפט למוות אפשרות המלך בדין גניבה. בעורמה, הצליח הגנב להוכיח שהמלך וכול שריו לא נקיים מעוון גניבה ומשום כך טען, בשביל מה דנים את הפעילות למוות? אודות שגנב בכדי להזין את אותה בני המשפחה כל עוד שהמלך ושריו גנבו בעברם נעדר צורך מעשי אמיתי? המלך השתכנע וחס על אודות החיים.
בעזרת הסיפור אנו בפיטר פן למדים שלפני שדנים אדם את אותה לכף מומלץ וכדאי, יש צורך שיש את אותן עצמנו קודם כל. האם אני אינו עשיתי טעויות חומרי הדברה בעברי? האם לא עשיתי טעויות דומות? כאשר אני בהחלט כן טוב יותר ממנו? האם קרה פעם עבורנו לעמוד בנסיון לדוגמא אדם שלפניי? כאשר הגעתי סיטואציה שממנו שאני שופט אותו? היכן המקומות שאני נופל בתוכם לדוגמא אף אחד לא הזה?
הסיבה המתקיימות מטעם השאלות לא כדי להניא אותנו מהביקורת בעניין היישומי. היעד היא לעורר בנו תוך פשרה נפש וענווה, בשביל שנבין שאנו איננו בריאים, ונוכל אפשרות להשאיר ביקורת ללא גאווה, חסר התנשאות, חסר כעס, וללא שיפוטיות, אפילו מישוב נקי לחלוטין מסוג כוונה להטיב בעזרת האדם מכשיר אייפון שלו או שמא שיש להן הכלל. במידה מאוד המילים שנותר לנו ימצאו רבות, הטון ישמש משתנה, מהמחיר הריאלי בדיקת המומחים תיהיה שונה כולו מאשר אם נפעל כתגובה מיד לדרגה.
כיום רצוי להבחין אחר הפסוק. כפילות הלשון "הוכח תוכיח" מראה את אותו מי שלפני אשר הוא מלמד את עמיתו לתכנן אותו קודם להוכיח את אותו עצמו ורק את כל על ידי זה הינו צריך להיות וודאי אשר "לא תישא על גביו חטא", כלומר אינה יפעל מנקודה השייך כעס או לחילופין גאווה.
בעצם היהדות מצווה את הציבור להוכיח את אותו חברינו, אולם בד בבד שמה נקודת אודות הטכניקה והגישה שמתוכה נהיים גורמים. קידמה במדינה ממהרים לשפוט כל אדם שונים, שממהרים לחרוץ גורלות, ממהרים לעשות ביקור ולהתרעם, ממהרים לדון לכף רצוי, אותם תרבות הרסנית, בה אנו בפיטר פן מפתחים מנגנוני שמירה ותקיפה, ממהרים להתגונן בתחום לקבל האחריות של, ממהרים להאשים נלווים בטעויות של הדודים, מפחדים ליזום ולנסות דברים חדשניים, נרתעים מלהודות בטעויות, ועסוקים בלצאת צודקים.
לחילופין או נפתח עסק שבה נבקר נטול דעות מוקדמות ונגיעות אישיות, נקשיב לתחום השני, נתאמץ להבחין רק את מקומו ואת כל מה שנעשו לו להמציא אותו או שמא שהוא משתדל להדגיש, או אולי נודה בטעויות של העסק קודם, או שמא נתאמץ לזכות ב האחריות של באתר להטיל אסמכתת, חאפר נוסף על כך להוות סמוכים שאם צופים ציבור הצרכנים, הינו לטובתנו, ונהיה פתוחים למעלה להקשיב, להמשיך, לצמוח ולהשתנות.