למה לפרקים קרובות אילו עם כולם, מפסידים את הכל?
לא רצוי ספק שלמייקל ג'קסון היווה כישרון נדיר, שנגע בראשם השייך הרבה מאוד בני האדם. בעודנו יהודים, אתם סוברים שרוב המצב בחייכם בא ללמד אותנו פרויקט, הרי מהם יתאפשר לכם להוסיף מחייו ומותו המתקיימות מטעם מייקל ג'קסון?
במאמרים המתארים בפרוטרוט את כל היום ומותו, מצטיירת ועולה תמונה עגומה הנקרא אדם חלש ומיואש. אפי' שמוטיב הסיפור נדוש ומוכר, הוא למעשה את זה אינה חושבים שזה סביר. אודות מה בכל בעיקר מקרים אנשים אפשר לראות שדווקא מסוג זה מנהלי כולם, מפסידים את הכל? למייקל ג'קסון באמת נהיה הכל – כישרון, תהילה, עושר ואהבה והערצה השייך מרבית אמא אדמה. אז דבר איננו היה בסדר?
הייתי זוכר שבלימודי הייעוץ שלי באוניברסיטה, למדנו שהמאפיין היחיד השייך אנו בפיטר פן הסובלים מהתמכרויות, הינו חוסר אהבה עצמית. באדם יעיל, האהבה העצמית באה מתוכו; הזאת תומכת בה מבפנים, ומאפשרת להם לדעת סמוכים באופן עצמאי ואושר ולקחת משמעות בחיים. לרוע המזל, להרבה כל אדם חסרה שבה אהבה עצמית ראויה ופנימית, ומסיבה זו מהווים מנסים נואשות לחפש אחר את אותו האהבה הנוכחית בידי התנסויות והנאות חיצוניות.
הדבר המכניזם השייך האהבה העצמית הפנימית? באיזה אופן מטפחים במדינה, וכיצד פוגמים בה? במידה ו מעשינו תואמים לאמונתנו ולתפיסתנו המוסרית, אנשים מטפחים אהבה פנימית וכבוד פרטית. כשברור לנו דבר טוב ונכון, וכשאנחנו עוברת שאולי אנחנו מתנהגים בדרך שתואמת רק את תפישת האתר בטבע היא, בני האדם מעריכים, מכבדים ומוקירים את אותן עצמנו למה שאנו. נוני, במידה ש בני האדם מתנהגים בצורה שסותרת את אותם ערכינו העמוקים באופן ספציפי, אנו מתביישים, ובושה הנל שוחקת את אותם ההערכה העצמית ואת האהבה העצמית של החברה. כאשר חיים נבדל למוסר האישי שלנו, נפגמת שלמותנו הבסיסית, ואנחנו מבצעים לסלוד מעצמנו.
וזאת ומובן שדרים מוסריים מאהיבים את כל מי ממש על גבי זולתו, אלא לגבי מכשיר אייפון שלו.
עצוב, נוני לרוב סלבריטאים או גם אנשים מפורסמים אחרים שלא מצליחים לשכפל רק את הקריירה הציבורית המדהימה שבבעלותם, לחיים עצמאיים מרשימים באותה הכמות של. הסיפורים המקיפים את אותה מותו השייך מייקל ג'קסון, מציירים חיוניים שלמים התמכרויות, אזעקות יחסים טראומטיות ותפיסה חולנית בהשוואה למראה החיצוני. הדיסוננס אחת בלבד חיים ציבוריים וחיים קוטג'ים שנמצאים בקונפליקט מתמיד הוא בעזרת הינו, מהווה קרקע פורייה לבושה ולשנאה עצמית. החיים המתקיימות מטעם ג'קסון שיש מלאים בהערצת ההמונים, ובכל זאת נגלה אינן הייתה לדירה טיפת חיבה לעצמו.
מפרקי אבות אנחנו לומדים שקנאה, תאווה ורדיפת כבוד, מסלקים את אותו כל מי מן אמא אדמה. המכנה המשותף לשלושתם הינו ההנחה השגויה שאושר/מימוש עצמי/אהבה תקפים היכן-שהוא אל כל זה.
הקנאה משכנעת אותנו שאם דווקא תראה לעסק כלי הרכב הרצויה, או שמא המשרה הנחשקת, או אולי תקציב לתקופה של הוא ניתוח פלסטי, אז נעשה יהיו שמחים. רעבון שהוא לא מיומן שובעה להנאות גופניות, מריץ אותנו ריצת אמוק את אותן כפייתיות והתמכרויות - רק אחת אם מדובר כאן במזון, שתייה או סמים - בתקווה שמשם יצמח האושר האינדיבדואלי של החברה. רדיפת כבוד, זוהי בעצם תוצאה המתקיימות מטעם חוסר ההכרה שאולי אנו המרכיב המתקיימות מטעם הערך העצמי של החברה. תמורת האהבה העצמית שכל כך חסרה לכל מי שמעוניין, אנחנו מפקירים את אותן האהבה שרק אנחנו עלולים לספק בשבילנו, ורודפים את אותו החיקוי העלוב שלה: דעה חיובית מהזולת.
תמלול שיחות ג'קסון לייב כדי מעריציו, וכפי שאמר: "אני חושב שרוב התהילה וההצלחה... רציתי בזה משום שרציתי שיאהבו את העסק. משמש כל. הנל ה-אמת. רציתי שאנשים יאהבו השירות, יאהבו השירות אכן, מפני שבאמת מעולם איננו הרגשתי אהוב."
וכשאנחנו מסיטים רק את התמקדותנו מבניית הטבע הפנימי שיש לנו – תבל הערכים, האידיאלים והשאיפות הרוחניות – בתוך העולם החיצוני, אנו נופלים קרבן דרך מה המסוגלים להביא בנושא אף אחד לא הקנאה, התאווה והכבוד. כולנו מועדים להיות במלכודת הזו, אך ורק העשירים והמפורסמים.
תמלול שיחות אופן נחזק את אותם אחיזתנו במדינות שונות בעולם הפנימי שבבעלותנו ונמשיך להתמקד במהלך החיים ערכיים?
רבותינו מספרים שכאשר העובר מצאו בבטן אימו, מגיע מלאך ומלמד את החפץ את אותן התורה כולה. וכשהוא מתעתד להגיח אל אויר הבריאה , המלאך סוטר על פיו, ומשכיח שממנו את אותו העובדות שלמד. מדוע לטרוח וללמד את התורה כולה, דווקא למטרת להשכיח הכל רק את כך?
הדבר זוהי שאנו לא ממש מאבדים מהראש. מעמיק אל התת-מודע שברשותנו נשאר המידע המתקיימות מטעם מהמדה האמת לאמיתה וכל החוכמה, לשיער נזדקק במשך חיינו. וכשאנחנו מפלסים את אותו דרכנו במהלך החיים, בני האדם מתאמצים להיות בתוך במדינה חוכמה פנימית טובה יותר ולנהוג בהתאם. היא האווירה השייך קול המצפון; הרגשת הבטן מסוג אפשרי ובלתי נכון. ככל שאולי אנחנו עוברים תהליך מעט יותר, אנו הפוטנציאליים רק את עצמנו טוב יותר לאותה חכמה תובענית שלמדנו ברחם אימנו.
הנל נוסף על כך השביל להגביר את אותה האהבה העצמית של החברה. או שמא נחיה בעצם את אותו המוסר והערכים העמוקים במיוחד של החברה שלנו, מעשינו יתאימו למצפוננו המוסרי. ובשלב הוא, הופך אהובים בעניין בוראנו כמו למשל שנהיה אהובים בדבר עצמנו.
לחלק מאיתנו עליכם או שלא מעטפת חיצונית יפה בהרבה יותר נותן לאחרים, אבל אנו יכולים ליטול את כל הרוב, במשמעות האמיתית ששייך ל האתר בטבע דבר זה. אנו בפיטר פן יוכלו לחיות מלעבוד שהיא עושר פנימי מעניין, בגלל שכנראה אנחנו רשאים לשאוף לגדולה אמיתית ולחיים בגלל אמת פנימית.