לחוות את כל ההורות בשיטה שממלאת לעסק את כל הנפש בכלל האור והסיפוק, יכול שיהיה קלוש משוגעים
אך בנאדם רוצה מהבן מהם שיהפך למשוגע? ולא רק מעוניין, אלא אף מתנה באופן זה חד משמעית בצוואה שלו את אותן שקיבלתם הירושה?
ואבא שידוע כאדם מוצדק מאד! אדם שהיה קרוב אליהם כשיר היה להעיד על הצד הטוב ביותר או גם אי אלו נקרא ברור וחריף עד יומו בעת האחרונה, צלול כיין!
ספר תורה מחיר בית מגורים... זאת היתה הצוואה שממנו... מוזרה והזויה, מבלבלת, צופנת סוד ודורשת תשובה.
ובעל ערימת סימני השאלה האלו שלב הבן לביתו מטעם רבי יהושע בן קרחה. אולי כן ואולי לא יטפל התנא לפתור את אותם החידה. בכניסה לבית לביתו השייך רבי יהושע פעם קרחה מוטל עלינו חלון שמשקיף לתוך המעון, ומהצצה חטופה בה נקרא מסוג אחד שהינו זה בעת איננו נח, מביך אפילו: רבי יהושע נצפה עומד על ארבע ובפיו צעצוע... נקרא בודאי אינו כדאי להביך את הדירה בביקור בכזה הרבה זמן. הרי הוא מחכה לא ממש, ואז גם פחות, ליתר ביטחון, ורק אזי נולד מיוצר, יחד הצוואה השייך אביו במדינה הנו מוריש לטכנאי את אותן רכושו אך בתנאי שיהפך לשוטה, ומבקש את שירותיו ועצתו של רבי יהושע. עלות ספר תורה יהושע עונה לו: "בדידי משמש עובדא" – הייתי באופן עצמאי עברתי כה סיפור! וחבל לא היית כאן לצורך מספר שניות. עלות ספר תורה אולי היית רואה איך שיחקתי תוך שימוש הילד הקטן שלי עבור אי אלו שניות, היית מסוג אחד שלהיות הורה זה קורה שאנחנו להמצא לא ממש משוגע... ודבר זה הוא כל מה שאבא של העבודה בקש בצוואה שלו- שתתחתן ותגדל הילדים, וכשתחנך יחד עם זאת תבין שאבא לפעמים מומלץ להתייחס בבצורה שובבה, משתוללת, צוחקת ומתפרעת, בזול משוגעת למעשה.
-----
ההורות שיש להן מכלול אתגריה זאת האדם פעולתו התובעניים במיוחד, התמידיים והבלתי מתפשרים. ודווקא בגלל האחריות האינסופית שמוטלת עליכם כהורים, לעיתים, פריט מהיופי המדהים והמרגש של המשימה הזו מתקהה בנו. פריט בנו נעשה עייף, מקצועי, ולמרבה האבדה – מנותק קצת. הקושי הוא יש מאוד השנה והמלחמה אותה זאת מלחמת השגרה בהתרגשות ובהתפעלות של החברה שלנו מאוצרות חיי האדם, מהמתנה הנפלאה ששמה הורות, מהעוצמה וההתפעמות מגודל תפקידה -להיות שותפים לאל ולגדל הקטנים לעבודתו.
ובכך מתפעל לכם פעמים רבות, שבמקום להנות אנשים מצטננים, אתם מתיבשים...
ובמקום לרדת ולשבת בנושא השטיח ומשם לחבק ולשחק ולחנך אנחנו יתר על המידה מקובעים לשולחן הפרויקט שנותר לנו, מדי חולמים על להספיק וגם את כל בתינו ואפילו את אותו הביצוע, כמו כן לחנך ואפילו עדיין להספיק קצת לנוח...
ועם איך המציאות בפועל ביומיום הגיעה התקופה האחרונה והציפה בכל זאת ביתר שאת: ילדים בכל בית, רבים ושונים מההורים נאלצים לעבוד נוסף על כך הם ככל הנראה אל החנות. נוצר מצב שבה אנשים תמיד עם צאצאים. צריכים להיות דורשים את אותם תשומת הלב שבבעלותנו מאוד המועד ואנחנו עימהם בכל שיער, טכנית בודאי. עוזרים ונותנים, מראים ומתייחסים. אולם כיוון הלהטוט כמעט בכל החזיתות, ירד לנצח אותם במקומות אחרים החזיתות בו זמנית- בני האדם נשחקים. ההורות נהית לפרקים מעייפת ומתישה. ודבר זה הוא מתסכל.
רבי יהושע בן קרחה מלמד את הציבור שלחוות את אותן ההורות הנכונה, שממלאת לעסק את אותה הנפש במרבית האור והסיפוק, שמרגשת אותכם, שמשמחת ומחייבת אתכם כל שניה, יהיה קצת משוגעים. חשוב מאוד להקדיש הרבה זמן או שלא בערך כמה רגעים ברחבי יום, אשר בהם נתמסר בעיקרם לזאטוטים, להיות באופן עימם בגובה העיניים, להנות ולהשתולל, להרפות מה:"תאספו!","אל תריבו!", "תחזרו מוקדם!", "תשחקו יפה!", לרדת לשטיח ולהכנס כל אדם לתוך המשחק שהם עושים, להקדיש את היום ולא לפנות בבקשת סליחה מעצמינו גורם למעט להדריך וללמד עצמה.
ואז נרגיש את האושר זה בהחלט בגלים גלים, מציף את כל גופינו, ממלא רק את הנפש.
צחוק המתקיימות מטעם ילד, חיוך מטעם תינוק, ריצה בפארק, דשא שנדבק לבגדים, התנהגות כה משוגע מטעם אחראים.