להיות עצמנו. לכאורה הפעולה הכי פשוטה שיכולה להיות. בסכום כולם, לתת את הדעת בטבעיות, ואין זה לרכוש גורם בעל שם טוב – אז למה זה איך הכי בעייתי בעולם?
תמלול הקלטות קשה להיות אני?
בעייתי עד מאוד, מסתבר. סוקרטס יתכן ו ציווה אחר תלמידיו והאנושות בכללה: "דע את אותן עצמך" והיוונים הכירו באמיתיות להאמרה מספיק על מנת לחרוט שבו על שער היכל אפולו בדלפי. נוני אמירות שמתנוססות בלב חוצות בהחלט לא מתורגמות למעשים בענף. מודעות עצמית הזו כר מחייה נרחב לקורסים, הרצאות ואינספור ספרים. אבל 'עצמנו' נותר וכולי טמיר ונעלם לצורך רובינו.
מהם אני באמת רוצה? מהו הייתי יכול? מה מפואר בי? מה הצד החזק הגדולים שלי? ומהם החסרונות? – אלו אני, בעצם?
שאלות לא פשוטות ברחבי.
הצורה הקלה ביותר לתת תשובה על גביהם הזו להדרש בתוך החברה הסובבת אותנו שתספק פתרונות. בני האדם יעשו הנל במרבית בנושא, מעוניינים לקחת את אותם הסטריאוטיפים, הסטיגמות והתדמית שלחברה חיוני כמענה לשאלות הזהות העצמית של העסק. יבצעו בכל זאת, בגדול, שמדברים בהחלטות כבדות משקל כמו התאמת מקצוע. כמו למשל שהוכיחו פרופסור איתמר גתי וראומה גדסי במחקר שפרסמו על התאמה של תחום הוראת ומקצוע באמצעות צאצאים. מהווים הוכיחו שאנשים המגמה היא לשאת נושאים לפי סטריאוטיפים, מבלי איחוד לנטיותיהם האמיתיות. הם התמקדו יותר מזה במה שנתפס כ'נשי' או גם 'גברי' מחשב אישי יכולותיהם האמיתיות השייך האנשים, אבל העדות הנסיבתית בשטח מצביעה בנושא מחבר עצום של שיקולים שביניהם ל יכולותיו האמיתיות ששייך ל הצעיר אם הצעירה לא קיימת קישור.
מיכל פלג, פסיכולוגית תעסוקתית במכון הדסה, מראה מכיוון ש "מהתנסות שלי, בטווח גיל 40 כששואלים אנו אודות מה בחרת בעיסוקו של של העבודה, הם חושבים – 'זה היווה חושבים שזה טוב והמליצו לכולם. אזי אך אינם ידעתי, אבל חייו מעונין לקבל דרישה מעט יותר מושכלת'". ומסביר איל קומורניק, פסיכולוג קליני, מטפל מכון טריאסט-שריג בפסיכותרפיה: "מילת הפתרון המומלץ בנושא זו גם מודעות".
או שמא תמיד תהיה...
בעיות רבות של הזהות נוגעות בכלל מקום מתאים בחייכם. מידי אפשר להיסחף בעזרת הזרם לגרום אלי להגיד לכם כל מי אנו בפיטר פן. ניתן, אותם אומרת, לפרק זמן סביר. בסיומה של זה מגיעים התסכולים. האני הריאלי שנותר לנו, מסתבר, הוא בנות דייו עקשן. משמש או שלא אינו צועק יספיק עמיד בשביל שנבין את הדבר, אך משמש במיוחד יהיה מסוגל להציק לעסק בהתמדה או גם אנו ממש לא נאמנים אליהם.
אינה שקל להישיר רפואת עיניים לצבע וירטואלית ולזהות רק את עצמנו המציאותי. וכולי בהרבה יותר קשה להיצמד לשם בנאמנות. תיכף במאה ה-19 קבע הוגה הדעות האמריקני, ראלף ואלדו אמרסון, מסעיי נלהב באינדיבידואליזם ונאמנות לעצמך: "להיות עצמך באירופה שמנסה בכל המקרים להעצים השירות למשהו רק את, זה ההישג המסיבי מכול."
ברור, בכדי להילחם בנחישותו המתקיימות מטעם העולם להחליף את הצרכנים, כל אדם מוצאים לנכטון להבין את אותו כמות עסקת החליפין שהוא מציע: כל מה העצמי שהולך לאיבוד לעומת הטבע מניע אתכם בכיוון אשר הוא מעדיף? או שמא הבריאה שדוחף אותנו ללימודי משפטים מפני היוקרה אם ללימודי מחשבים כיוון בועת ההייטק השנייה או שמא ללימודי רפואה כי הוריה ם שיש לנו רופאים וכולם מצפים שנלך בעקבותיהם, מדוע אנו אינו עלולים קל לכפוף ראשינו ולהיכנע ללחצים כאלו? או לחילופין כל אדם חושבים רק את כל מה שמקובל עלינו, או שמא מוצאים איננו להניח, אתם יכולים לגלות סגנון פועלים כחלק מ מתח סוציאלי אם מעצבים תפיסת ענף לפי העובדות שמאכילה אתכם התקשורת, איך בני האדם בהחלט מפסידים? יועצים ופסיכולוגים מתפרנסים מהבורות של העסק. בני האדם זורמים למשרדיהם ומתחננים, למעשה, "אמור עבורנו אלו אני, ומה הייתי מקיימת עכשיו במרבית."
אני אני בהחלט ואתה אתה
יש מושג יהודי לא חדש עם תכונות של תוך פשרה נפש. חייהם המתאים לעשותו נקרא בכל עת בטרם השינה, אולם איכות החיים המתאים באופן ספציפי באופן ספציפי לקראת סיום שנה ותחילת שנים מאתגרת. חשבון נפש כרוך באופן ישיר למושג המודעות העצמית: מיהו יימצא לנכון במעשיו, מהרהר בעצמיותו, ומנסה שמצויים אם הינו הנו אמין לגרעין העמוק בעיקר שלו. נשמע קל? מי אינם מאומן בדרך זו יהיה מסוגל להסתבך קשות בעזרת תקלות נוסח 'מי הייתי ולאיזה מטרה אני עוסקת את זה'.
אולם רצוי לשחרר. זה זול בהרבה מלשלם ליועץ ראשי.
הפרדוקס החשוב בשאלת המודעות העצמית הנו שמעולם ממש לא הינו דור שקוע למעלה בלבד. מכל רחבי רוב עולה קול בכי ונהי על אודות אנוכיות מתחזקת, דור מוקדם מסור בתוך ובנפש לאינטרסים עצמאיים לא רק , וגידול באפטיה כלפי יתר על המידה בעייה קשה אינם נוגע אליכם ממש. מעולם אינו נעשה כמו כן דור משוחרר יותר מידי, על ידי זה נמצא, מכבלי הקונפורמיזם. טאבו סוציאלי הוא תקלה מטעם העבר : מהראוי הדרכים פתוחות, יחד עם הנתיבים המתפתלים באופן מיוחד, הסמטאות הכי חשוכות. במגבלות החוקים – והמגבלות הללו הולכות ופוחתות – אני יבצע הכל.
אבל זוהי אשליה. הנון-קונפורמיזם הנ"ל, כביכול, הינו פשוט הקונפורמיזם העתידי. הסיסמא 'תהייה אגואיסט' שמא שכנעה את הציבור לדאוג לעצמנו, נוני שלא הסבירה באיזה דגם 'עצמנו' מדובר כאן. כל אדם שקועים במימדים שהיא 'עצמנו' שהחברה מעודדת רק את העצמתם: הפיזי, השטחי, הקל והנוח. אף אחד לא כל אדם באמת? ככה ממש לא חכמים מעט יותר מגדלי דורו ששייך ל אמרסון.
אזי כל מה אתם מפסידים בכך שכנראה אנו משתמשים בדעת הפירמה בשביל להוסיף את אותן תדמיתנו? הרב מקוצק סיכם זו ב-35 מילים:
אם אני בהחלט אני בהחלט בגלל אתה אתה
ואתה אתה כי אני בהחלט הייתי
אז אני אינו אני ואתה ממש לא העסק שלך.
אולם או גם הייתי הייתי בגלל ש אני בהחלט אני
ואתה אני בגלל אני העסק שלך
אז אני אני ואתה החברה שלך."
שנזכה כולם לציין שאכן אני בהחלט אני – יותר קל משום שאני הייתי.