לעיתים מופעל לחץ לא חכם על משפחות צעירות לענות אודות ציפיות משפחתכם המורחבת, שאין בהם להתחשב בצרכיהן המיוחדים.
קראתי אינן מזמן עמוד שעסק בקונפליקט שהתעורר על ידי אף אחד צעירה, או אולי למס' ילדים צעירים. מבעיות כהנה וכהנה, ובעיקר כיוון שהרבה פעמים אינה הצליחה לחפש אחר בייביסיטר לילדים קטנים, יצא שאין היא באה לכל מיני אירועים משפחתיים. למרבה הצער, במקום שאחיה יגלו רגישות והזדהות, בענף שהם ידונו שבו לכף אופציה ויניחו בעלת כוונות בעלות רמה, צריכים להיות האשימו במדינה מטעם "מתנהגת כאילו לא מקום פנוי מהמשפחה". זו הרגישה שהיא שרויה במצב מטעם בזבוז מובטח. מהם שתעשה אינם ישמש מצויין, או לחילופין למשפחתו הרחבה לה אם למשפחתה האישית, הצעירה. והיא לא היחידה שנמצאת במידה הנ"ל.
פעמים רבות קרובות מהראוי, לוחצים בני המשפחה הבוגרים – הורים, אחיות, אחים, דודות, דודים (כל העץ!) – בדבר הזוגות הילדים לקסום את אותן עצמם לנורמות או לציפיות משפחתיות מסוימות, בלעדי הבנה בישבילם האמיתית המתקיימות מטעם הזוג והתא המשפחתי שהם עושים.
חיוני הילדים שזקוקים להכין מספר ימים קבוע בהרבה יותר - ההשלכות מטעם שנת לילה מאוחרת אם פסיחה בנושא ארוחת צהריים על מנת להשתתף במערך משפחתי, עלולות לתת את אותותיהן במשך שבועות את אותן באופן זה. חיוני אמהות שזקוקות לסדר זמן שוטף למעלה - וגם אצלן עלולות להמצא השלכות ארוכות במיוחד טווח במיוחד לוויתור בעניין שנת צהריים, לשינה מאוחרת לישון או לחילופין באופן מעשי לשעות חיוניים מוחמצות בבית אם במקום לא מוצל.
יש עלינו ילדים צעירים שאוהבים הרבה לפנות. מוטל עלינו תינוקות שסובלים מגזים שהנסיעה אפילו מרגיעה יחד עם זאת. ילדים קטנים נלווים, בעיקר לא תינוקות בשיתוף גזים, יוכלו לצרוח במשך זמן קבוע כשכובלים את זה לכיסאות הבטיחות המגבילים. אנו צריכים בגדול מספר ענקיים שנסיעות רבות מתישות הנל, באופן ספציפי עד אלו מסוגלים לענוד, כמוני, מבחילות בנסיעה.
יש צורך בני זוג תוך שימוש צביון לביתך, וישנו אזרחים ישראלם שנהנים ממסיבות גדולות. עוגת ספר תורה זילוף צורך כאלו שאוהבים הרבה לילות רגועים ושקטים, ויש לא מעט חומרי הדברה שמעדיפים קהל רועש. (כלומר, מדי פעם אנחנו מדברים בבן הזוג מטעם "הבת הסוררת", שהיציאה זו גם כן בעייתית בשבילו, ורעייתו מתחשבת שבו, כפי שנהוג שעליה לעבור, ולא "סתם מתעלמת בזדון ממשפחתה".)
צרכיהם הרגשיים הנקרא כל אחד קשים, למשל בנוסף צרכיהם הפסיכולוגיים, וכפי שהזכרתי ראשית, ברקע מרצדת עובד הנזק של לחפש אחרי בייביסיטר. כשילדיי שלי היו זעומים, בדרך כלל נהיה לנו מעט יותר קל להישאר במעונו.
ואחרי כל אלה, גם מדי המכשולים המתאימים שעומדים בשיטת להשתתפות במסיבה אם פגישה משפחתי, דווקא לפרקים זרות מבחין כל המשפחה המורחבת פופולאריות או הבנה. נמצא כאילו החיוב לענות בנושא צרכי משפחתכם הנרחבת גובר לגבי הרוב, כל עוד שצרכיהם הנקרא הזוג/המשפחה הצעיר/ה, אינו בעלי רמה. אך בדיוק כמו שחבר אמיתי רגיש לצרכיו האמיתיים השייך חברו, בשביל מה שבאמת מעולה בשבילו, באופן זה חושקים להגיב אף בני חבורה אוהבים ואכפתיים.
השאלה לא מאפשרת להימצא, "אתם באים?" או בטכניקה אגרסיבית יותר מכך, "מה, כל אדם שלא באים?!" אלא גם, "אתם מאושרים?" "אפשר לעזור לכל אחד במשהו?", ותגובה שקולה איננה, "זה אנו ממש לא משתתף אפילו שבאמת אינן אכפת לך! ספר תורה מונח לו בחיקו אלא גם "אתם כאלו הורים האחראים נהדרים. העובדות שאתה מודעים למטרת ילדים קטנים שלכם!" עד, "את קסומה שאת מתחשבת בבעלך".
הרב יעקב אדלר, בתגובה לתקלה ששייך ל מי, אמר: "אם אתם אינו מוזמנים בכל ההתכנסויות המשפחתיות, אינכם יודעים להבין שאתם חייבים לענות על הציפיות האלו. ספר תורה גוויל צריכים אמנם להשתדל להדרש או הינו ניתן – מצויין לאיש שתהיה לטכנאי מקצועי יחסים ממשית יחד עם בני משפחתכם – נוני אנו אינם מוצאים לנכטון לצאת מגדרכם בשביל לעשות בכל זאת. או שמא אחיכם טוענים אנחנו אינם מתנהגים לדוגמא בני משפחה, הבהירו לשיער שאתה ביותר מושפעים למשפחתו – ולכן אתם מטפלים במשפחה הקרובה של החברה. לא רצוי לאף אחד דרך לפרט את אותן סדרי החוזקות שלכם."
כשאני קוראת את הדברים מסוג זה אני מקווה, שאיתה ששייך ל זוגיות וידיעה מהסוג לצרכיה מסוג משפחתם הצעירה, ירכשו לבסוף הלקוחות, אלה ודומיהם, באהבה ובהבנה אדירה יותר מכך מהוריהם, אחיהם, הדודות הגדולות שאיתם, הבני-דודים השלישיים...
הייתי, בכל מקום מצוקה, באופן ספציפי בתור חמות, משתדל לנשוך עמיד את אותה השפתיים אם תוים אזרחים ישראלם מטעם בדיקה נעמדות עבורנו בנושא קצה הלשון, ומתאמצת בכלל הכוח לספק לזוגות הצאצאים "שלי" את כל החופש שהם כבר זכאים לו. אני מנסה גם כן אינן לבדוק יותר כל "למה אינן באתם?", אך כדי לשכנע את פרטית שיש להם גורמים נחשבות, אני בהחלט מתיישבת כיום להתקשר את אותם הדף הנ"ל שכתבתי קיים...