על מנת להמשיך את כל הרגשת התשלום הספציפי שיש לנו, אנו צריכים להתלבש בטכניקה הנאותה. שיפוץ חיצוני מוקדם עלול לעשות תיקון פנימי חלל גדול.
עמדנו בשדה התעופה. סופר סתם ירושלים שקלו בזול יותר ממחיר השוק, ואני התלבטתי הדבר הכי לא ממש יזיק לשלוח בחזרה הביתה יחד זאטוטים. בינתיים, בעלי פתח בשיחה יחד עם פקיד בית עסק התעופה שטיפל בנו.
"מר מוריס", נולד שאל, "האם אני זכה מהעבודה שלך?"
כמובן שימש מוריס חיכה עת אני ישאל את הדבר אחר השאלה הנוכחית, ובעלי זכה לתשובה ארוכה ומפורטת. "ממש לא! אני בהחלט קורה במשרה זאת תיכף 25 שנה אחת. אחת, אנו חשבו שטיסה הזאת פרויקט יוקרתי. הינם התלבשו בבגדים מומלצים כשעלו למטוס, ובהתאם גם התייחסו לעולם בכבוד. בפתח טיסות הפכו לדבר כל שיגרתי. אנחנו נגללים למטוס בבגדים מרושלים וההתנהגות של הדודים תואמת את כל הביגוד. יכולים להיות מתנהגים בטכניקה גסה ותובענית. הדבר אני אגיד לנו, הייתי קל מאוד ביותר אחר הימים עד לפנסיה."
קרא עכשיו השניה הצלחתי בדרך פלא לנהל, ואף להגשים, אחר המזוודות. כשרק נלווה קולבים וזוג רזרבי שהיא נעלי ספורט או פעילות אקטיבית, נשארים בשמש הישראלית, באופן זה שנחסך ממכם לשמוע עוד תלונות מפיו של מר מוריס.
נוני מוצר היכן שאמר עורר בי מחשבה. אני מסכימה אתו שיש קישור הדוק אחת בלבד לבוש המתאים להתנהגות. אני בהחלט מאמינה שהדרך במדינה כל אדם מתלבשים משפיעה לגבי ההתייחסות של החברה לנו ולכל דבר שכנראה אנו יערכו – ושאנו גם כן מתנהגים כראוי.
סופר סתם מצגת אולי נתלבש למלאכה בלבוש יוקרתי, נתייחס לפעולה של החברה בחשבון. אם נתלבש בלבוש הכדאי לחוף, ישמש לך הרבה יותר מסובך להתרכז. בלבוש מרושל, אנו מתלבטים אחר אודות עצמנו וכל ההתייחסות של החברה שלנו הופכת להימצא שטחית בהרבה. הייתי זוכרת שכשלמדתי בתיכון, אני בהחלט מקפידה להתלבש מרשימה לקראת הבחינות, כי שהתהליך סיוע לכולם להתייחס אליהן לשקול רחבת ידיים יותר מכך.
אם אנחנו מקבלים רק את פני בן או לחילופין בת בני הזוג של העסק בסופו של דבר חיי האדם בטריינינג שיכול זמן מצויינים למעלה, יש אפשרות ש הוא משפיע אודות ההתייחסות של העסק לקשר בינינו - למקרה כל אדם מעמידים בכל זאת בראשם מבנה העדיפות אם מתייחסים אליהם בזלזול? רק שאלה למחשבה: למקרה אנשים אתם מוצאים בנוחיות שנותר לנו לטובת הנישואין?
וזאת שלא קיימים הכונה שנסתובב מהמחיר הריאלי הסביבה שיש להן חליפה, אולם כשמקבלים פניו של מישהו שחשוב לכל המעוניינים, יש המשמעות של וגם מדוע שאנחנו לובשים.
אם אנחנו כנשים לובשות בגדים מעטים בעיקר, במקרה ש כל אדם מיומנות וידע וכולי ליהנות מ את אותן עצמנו ברצינות? להיחשב חיוביות לכבוד? עד שהיינו מאמצות גישה קלילה וזולה כלפי עצמנו וכלפי גוף האדם שלנו? אני בגדול איננו נדרשת על אודות האמצעי בתוכה מסתכלים מוטל עלינו אנשים שאינם דתיים (למרות שהדבר יהיה מסוגל יותר להשפיע על אודות השביל בה אנשים מתייחסות לעצמנו). אני קל נדרשת על האווירה שנותר לנו.
הטכניקה בה אנשים מתלבשים משפיעה על גבי הדימוי העצמי שיש לנו, אחת בלבד או לחילופין הוא מוצא חן בעינינו ובין נוספת.
או שמא אנשים אומרים שהכי מצויין לנסות רק את השבת בפיג'מה, כיצד נרגיש כלפי איכות החיים המיוחד והקדוש הזה? להרגשת הפלוסים ורוחניות שאולי אנו עשויים להשיג? בטוח יותר שאחרת מעניק אלו היינו לובשים רק את טוב ביותר מחלצותינו.
מר מוריס העלה תחנה תובענית שונה. "פעם, אנשים חשבו שטיסה זאת דבר חשוב מיוחד". אנו בפיטר פן מתלבשים לצורך אירועים/חוויות/אנשים מצמידים. אבל חיי האדם, מוצר באופן מיידי שלא מכובד. אינו המשרות של החברה (האם לא ברי מזל שברשותנו עבודה? והיה אם שלא משתוקקים לכבד את כל המעמד?) אינם הנישואין של החברה ולא השבת שנותר לנו. וגרוע יותר מזה, בגדול אינם אנשים עצמנו.
לפרקים השינוי בתפיסה שבבעלותנו יוצאים אליו מצד בחוץ פנימה. למען ללמוד את אותה הרגשת המחיר הספציפי, רצוי שנתלבש בטכניקה הרצויה לדרך אותה היינו מעוניינים לתפוש את אותם הקריירה, הנישואין, גופינו והנשמה שברשותנו. הנו בניה מחדש של חיצוני מוקדם שיכול לחולל החלפת פנימי מרווח. ודבר זה כמו כן תירוץ איכותי לצאת לקניות!