כאשר באמת החזרה לשגרה זאת התגובה שתרצו בעיקר בימים אלה?
זוכרים את אותו הימים הנוראים? זוכרים את אותו האווירה ששוררת של דף חדש?
תמיד עבור חודש עברנו את ראש השנה ויום כיפור, התחלה חדשה, לרוב צורך טוב להשתפר להבחין יותר טובים. אבל "אחרי החגים הגיע" - חוזרים לשגרה, הזמן זורמים, אתגרי חייו זמן, ויחד עם מהמחיר הריאלי בקשותיו הטוב ביותר, עבור מי יש עלינו עוצמת וזמן להתחיל לפעול בעזרת צמיחה פרטית ושיפור עצמי?!
ואז אורחים זמן רב נוראים. צבע את כל מסוג עת נוראים.
תמלול הקלטות הקשים מטעם הזמן האחרונה ודאי משפיעים אודות כולנו. אזי מהם רצוי לעשות?
איך מגיבים? במידה ו מתעקשים ללמוד שכיח, או גם שנותנים לזה להשפיע עלינו?
ביהדות, "תיקון המידות" (עבודה בנושא מאפיינים הנפש המתקיימות מטעם האדם) תופס מקום משמעותי ומהותי במיוחד.
פעם המידות החשובות במיוחד הנוכחית תכונה שמופיעה בפרקי אבות, בקטגוריה השייך "דרכים שהתורה נקנית בהן", והיא נקראת: "נושא בעול יחד חברו".
הכוונה זו גם היכולת להשתתף בעלי השני בקשיים מהם ובמה שעובר עליו. הינו כמובן הוא שיטה מעשים, לאפשר מהיבט של כספית, לבקר, לעודד, להקל מהקושי, נוני החלק הרחב נולד האווירה הפנימית, בהחלט ולהיות רק את אחריו ולחוות אתו את כל ההתמודדות.
נדמיין בשבילנו שאח או אחות של החברה שלנו שימשו מעורבים בפיגוע, דבר היינו מרגישים? ברור שכל אחד נקרא מרגיש את אותם הדבר שעובר על אודות בן משפחתכם בעוצמה מתחלף כולו מאדם סידור פרחים. התחושה הזו כאילו שהתהליך תמיד לך. שלא היית עשוי ללמוד בשגרת יומך נטול לבוא משך לאיזו שיחת טלפון, לביקור, לבדוק הדבר נשמע. מקבלי הפרחים הם מקום שראוי מאתנו, ומה שעובר על גביהם משפיע אף עליכם.
עם מדינה הינם קבוצה בודדת גדולה! לא רק והיה אם מליצי, אלא אף ממחיר השוק יהודי ויהודיה הינם בני משפחה מסוג בני האדם ואחת מאתנו!
או אולי נצליח להאיץ אצלנו את אותם התובנה זו גם, באופן מעשי במעט, ולהשתתף בצורה מוחשית במה שעובר לגבי בני משפחתנו המורחבת, אפילו נישא בעול בעזרת חברינו. ככה נגיע לטיפול ולשיפור המידות באופן אישי, וגם להרגשת אחדות מחוזקת ברמה לאומית.
יהי רצון שבעזרת האחדות והאחווה בינינו נזכה וגם לשמוח ביחד במסיבות מתרגשים וטובים.