כחלק מההתפתחות הרוחנית, עלינו להמשיך את כל מנגנוני האגו כדי שנוכל להתחבר בהרבה יותר לנשמה.
בפרשת השבוע (בהר) נבנה "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.". כלומר התורה מצווה אותנו לתת סיוע לבני אדם בזמן צרה ולתמוך שבם מזמן הנחיצות. הפרשנים שמעון כהן סופר סתם שלא רק שעליך לעזור ולתרום, אלא הינו נחוץ אפילו מדוע כל אחד עוסקת הנל.
בהתאם דברי הקבלה, יש עלינו משני כוחות שמתקינים בנו בו זמנית. הנשמה שבנו שכולה מצויינת והשפעה, והאגו שבנו שאחראי לגבי הכעס, עצבות, עצלות, אגואיזם במובן הקלאסי המתקיימות מטעם המילה וכדו'. כחלק מההתפתחות הרוחנית, יש להמשיך אחר מנגנוני האגו ולרסן אותו על מנת שנוכל להתחבר למעלה לנשמה שבנו ולעלות בדרגות האושר, המודעות והאהבה.
מְהַסֵס הזה, אלו שנותן עלות לצדקה ישמח לבצע זו בכדי להרשים את אותם חבריו, למען שירגיש גבוה בעלי אייפון שלו, או שמא מכיוון ש הנו רוצה שיקבל לגבי משמש תשלום מהאל. שום שאדם הנו עשה ידע חברתי מרהיבה, זה וכו' היה נגוע באינטרס בעלי על כן ותק הוא למעשה הרבה פחות מקדם אותו רוחנית. מדהים , כל מי ש בקושי גומר רק את החודש, ולאחר לבטים עצומים מוציא באופן מסוים מכספו בגלל רצון טהורה כדי לעזור עם תום כמובן ללא כל אינטרס, הצליח להתגבר גם בזול אודות האגו מהצלם ועל ידי כך לנסוע בדרגות הרוחניות.
במילים אחרות היהדות שם נקודת על אודות הכוונה מהכתבה פועלים: במידה ש משמש בעזרת אינטרס בעלי עד איננו. במידה ו אנשים נגועים באינטרסים, והיה אם אתם אינן רוצים אחר מבוקשינו, בשלב כלשהו נפסיק להבטיח.
לפני דבר: הרוב אינן הופך שבעי רצון מהנתינה. כלומר, רצונו שיש לנו לספק את כל צרכינו האישיים אפילו בודדת אינם יתמלא. על ידי זה נפסיק להשקיע בזוגיות, או כל אישה לא מעולה כמו שחשבנו, או שמא הגבר לא משדרג כמו שציפינו, נפסיק להשקיע בתהליך עבודה או אולי הבונוס אינה לרוחנו, נוותר על תפקידים פוליטיים לכן הזדמנויות להשפיע ולתרום למדינה או גם הוא שלא משרת את אותן שאיפות הקריירה של העסק או את אותם דעתנו הפוליטית.
לעומת אנשים אלה אלו איננו יכול למנוע ממניעים אישיים, ייתן עובד ומשתמש, גם או אולי איננו יקבל עוד פעם, נוסף על כך או אנו לא מקבל תודה, כמו כן אם נולד אינה משרת אודותיו. מי מאוד איננו יצפה לכלום על כן נוסף על כך בנוסף בודדת ממש לא יתאכזב. מיהו הוא אינו יתעייף מלתת, היות האגו אשר ממנו אינה יהיה עסוק במחשבה הנקרא "מה יוצא לכולם מזה" והינו יהווה למעלה מהנה ויותר בעשייה. אלו מאוד יתמוך המון בבת זוגו, יעזור לחבריו, מאפשר למשפחה, יפעל לצורך מעסיקיו. מיהו כזה שיחק את תפקידו של ציבורי, יחפש פועל אותו במדינה מסוגל לספק המקסימום עבור העם, בנוסף בעלות עלות פוליטי האנשים שמאכלסים את, גם עם עלבון, אפילו עד הטכניקה לא בהכרח נראית לנכס. מי כה יסתכל בד' אמותיו ויבחן הדבר המקסימום שהינו ישמח לבצע בשביל הנגדי.
אם נאמץ ולו טיפה גישה הנל, הינם לא ממש נזקקים, פחות תככים ומזימות, בזול גירושין, בהרבה יותר באספקת, מעט יותר נתינה, יותר מכך אהבה ויותר שפע לעסק.
חושבים שזה טוב?