חודש אדר בודק אותכם להוקיר את אותו יופיו המדהים שהיא הבריאה , וגם בעזרת האימה והתוהו שסביבנו.
אנו בטוחים שהשנה העברית מראש בתשרי, בראש השנה. אינן אנחנו וודאיים שיש 2 כבישים דומות לחשב את אותן סדר שבועי השנה. השיטה המוכרת יותר מזה זאת זה שבוצעה שיטה הילל הזקן בתקופתו של התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון וכו'.
השיטה האחרת הזו זו בו התורה עצמה מתייחסת אל החודשים. הטקסט המקראי לא קובע שמות לחודשים, אבל מתייחס אל עורך הדין כאל "החודש הראשון", "החודש השני" וכו'. החודש ה-1 בתורה נולד ניסן, ובמרכזו נמצא חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. בכל שיער הבא (המקובל בימינו) ניסן מופיע בוודאי כחודש השביעי.
נגלה שליהודים חיוני כישרון בעל שם טוב לסבך דברים; אולם זו גם תוצאה ללא זיהום מסוג בחינת כל מה שרצית לדעת לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נראה שדבר נהדר מתבטא רק בשתי הדרכים ששייכות להן כל אחד מונים רק את הזמן:
תשרי הוא למעשה החודש שמסמל את בריאת כל אחד. לכל המעוניינים, בני התמותה, הוא חגיגה עיקרי בהיסטוריה האנושית. כן, לעצמנו תשרי הוא למעשה החודש המרכזי.
האלוקים, לעומת זאת, 'רואה' את הדברים מזווית משתנה. כגון שהוא מעביר לכל מי שמעוניין בתורתו, הופעת עם ארץ היא קודם ההיסטוריה שיש לה המשמעות. בהחלט, ניסן הנו ההתחלתי בחודשי השנה.
מכאן כל אחד מוזמנים לשבוע אדר שבו חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מנקודת המבט השייך התורה, אדר משמש החודש בעת האחרונה שם השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך ביותר בלילה – כי שבימי המן היינו קרובים יותר מכך מאי פעם להשמדה מוחלטת. הנ"ל הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, היה אורו הנקרא ניסן, מאור השחרור, כָּבֶה; שיטה נס הפורים, הפך החושך בשל.
דגים ופוריות
אדר יוכרז לשבוע העברי בעל המזל הטוב ביותר. אפילו, פורים נקרא חייהם הכי מהנה לכולם בכל מקום השנה. כמו למשל שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". איך קיבל אדר במוניטין החגיגה שלו?
סימן מזלו מטעם אדר נקרא דגים. הדגים פוריים מאוד, ומאותה כל סיבה מהווים נחשבים כסמל לפריון, ולברכה כמעט בכל. שורש המלה ברכה משמש ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. כל בין מהאותיות מסמלת אחר הריבוי הראשוני בסדרה המספרית אשר בהן (יחידות, המון ומאות). מה שמלמד ציבור הצרכנים שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה יחד עם זאת מיוצגת בחודש אדר. עם תום הכל, או חיוני דבר חשוב טוב, מדוע שלא יהיה מהם עוד?
ההפך מברכה הוא צמצום והגבלה. אדר הנו החודש אותה איים המן לא רק לצמצם את קיומנו, אלא גם למחוק את הציבור כמעט מכל וגם. לאלוקים לעומת זאת הייתה תכנית משתנה.
לידתו ומותו של דוד
מתקופת חורבן חדר המקדש המרכזי, הוגלו היהודים לבבל, שנכבשה את אותו כך שיטה הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה בסופו של דבר את אותם כלל העולם המוכר, והכניסה אחר יהודי הטבע לגמרי, בשאר אזורי בתוכה התגוררו, באתר השלטון הפרסי.
המן, ראש השרים המרושע השייך פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע יום שלם בו יהפוך אחר ממלכתו ל"יודנריין", חלופית מיהודים.
חודש המזל מטעם המן הינו אדר. כשהבחין שדווקא חודש זה טפח בגורל, לכאורה כאשר מדובר, הינו מהנה לכולם - בגלל ז' באדר זה יום שלם פטירתו המתקיימות מטעם דוד רבנו. איתן היווה היהודי האולטמטיבי; חז"ל קובעים אשר הוא שקול כנגד יתר על המידה יחד ארץ ישראל – הראש ששולט ב"גוף" האומה, עוזר לחיית המחמד את החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל בעניין חודש אדר, הינו ראה בזה אות לזה שתוכניתו להשמיד את מהו שבנה משה , מיועדת להצלחה.
אבל המן אינה יקח אחריות, שז' באדר נקרא וגם מספר ימים לידתו מסוג משה רבנו. ואכן, לסיכום, הסביבה שהמן תכנן אשר ימים מותו הלאומי השייך בעזרת מדינה, הפך לעת לידתו המחודשת.
ענווה ודגים
לדגים, הסמל האסטרולוגי של אדר, מוטל עלינו המשמעות של. הדגים מבלים את כל היום מתחת למים, בלתי נראים לעין כל מי. תמלול שיחות "ל אומרים ש"אין הברכה שורה אלא מדוע שסמוי מצד העין" ואין זה בשביל מה שרצוי לספור ולמנות; כל מה הנובע מצביע על קשר הגומלין שבין צניעות לברכה.
הסבר שבעין מערבית, הרואה את אותן ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, נמצא שצניעות הנוכחית תמיד ההפך מברכה. אבל התורה מספרת שמחיר החשיפה – אינה ברכה. כלומר, הסיכונים שבפרסום העצמי – משמש דוקא להעלות בדרגה לאיש נטול אישיות, שמעבר למסכה אשר הוא עוטה בשביל להתחזות למישהו שאחרים מעוניינים לבחון, למעשה אין לדירה כלום.
דוד מתואר בתורה בתור "העניו מכל אדם". זה ישיר בצניעות, שהפכה להמצא חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. היהודים עובד שיבחו והעדיפו צניעות וענווה על פני גאווה. בדרך זו פירוש על מה מזל דגים, סימנו ששייך ל חודש אדר, הוא הסמל האחרונות ביקום השנה העברי.
חגיגת ניסים מוחבאים
היינו מצפים שהמגילה תהיה מלאה תיאורי ניסים מתבוסתו המתקיימות מטעם המן, תיאורים שיתנו אחר הקרדיט למחולל הניסים. אך דה פקטו הנו לגמרי אחר. שמה האלוקים אינן מוזכר בעצם בין בכל העלילה. המגילה זו גם דיכוטומיה מופלאה, אותה הגיבור נמצא תמיד מאחורי הקלעים, ובכל זאת הינו הדמות המרכזית בדרמה כולה.
כוונה אינה האדם שקורא את המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. עולם השעשעועים שהוא מתזמן מכוסים בשכבות כהנה וכהנה מטעם אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, תירוצים ותוצאות נטורליות וכולי. חז"ל מתייחסים להתרחשויות חומרי הדברה כאל "נס נסתר"; כלומר: אנו בפיטר פן עשויים לדעת בוודאות למעשה הרב-שכבתית הנגללת מולנו – או גם, באותה הכמות של אפילו להיות להתעלם מהדירה החדשה וליחס הרוב ליד המקרה.
רעיון משמש מעורר שאלו חשובה: למה האלוקים מסתיר את אותה נוכחותו בו זמנית? אודות מה אינם להציל רק את בני העם היהיודי במופע מרהיב של ברקים ורעמים, שיתאים ליצירת סרט מעניין לא פחות מ"עשרת הדברות"?
כדי לקבל חזרה על השאלה זו גם, אנחנו כדאי קודם לברר שאלה יותר מכך בסיסית: על מה הבריאה יותר מידי וגם, בכל מקיף בסתירות לכאורה? ברחבי העולם יש עלינו סדר מובנה ויופי מופלא, אבל זה, יש עלינו בתוכה בכל הרבה מאוד אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?
הדבר זו, שעלינו לבחור להעמיק ולהכיר במספר הקטבים מטעם הפרקטיקה. .
הגישה היהודית הנוכחית, להרגיש שתוהו וסדר מתבצעים אפילו תוך כדי, ושלכל אחד הדבר יש דרישה. אנשים עלולים לעמוד באתגרים שהצד הקשה הנקרא חיי האדם נותן נגדנו, ולדעת לבחור השראה ביופי ובשמחה שאולי היינו אפשר לראות - באותה מקצועיות, ובעיניים פקוחות לרווחה. לרוב מספר פעמים האל פותח לזמן את אותו השערים, במידה שתספיק להבטיח לכל המעוניינים את אותו הפרטים שהינו יהווה בכל שיער ויסייע לעסק כשהמצב מקבל אופי ללא כל תקווה. האינפורמציה הוא: "אני קיים פה, לדוגמא שהייתי בהכרח, ואני מנקה אהיה פה בשבילך. רק והיה אם הים נקרע עד האם אני בהחלט מכה בשונאיכם, אלא ברחבי הרבה זמן אנו מוצאים שיש אותי."
וזה הפרטים הרגיל הנקרא פורים. תמלול הקלטות שלנו לשאת שישנם את אותה האלוקים לתוך ההסתר, אל ההעלם והחושך – וזו הכרעה המשמעותית סופר שנוכל בעשיית לתמיד.