הזדמנות בכמה אחיות.

הזדמנות בכמה אחיות.

רחל ולאה גם שני האמהות בעת האחרונה ששייך ל בשיתוף מדינה ישראל. הנישות אלה שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות את אותה המשפחה המלוכדת שאף אחד מבניה לא נעקר והפך לעם את. מהמדה בניהם הפכו לשבטי מדינת ישראל, המשפחה היהודית הראשונית. האף שיעקב היה נשוי בגדול לשתי בנות נוספות, שני הנשים/שפחות זילפה ובלהה, הנל שנה אחת עשר הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים הנקרא רחל ולאה.

אחר המאמרים הבאים יעברו בין לאה לרחל ויתארו אחר האישיות שלהן, את מעלותיהן וחולשותיהן. וזאת משום שחייהן יותר מידי משולבים הינו בזה, כגון שרחל אמרה בבדיקה אל מול לחדר נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי בעלי אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית ששייכות להן נודעה השפעה מתמשכת בעניין צמיחתן והתפתחותן כאמהות מסוג עמנו.

יעקב – ארץ ישראל, איש רחב פנים
באיכות הבסיסית, כל אדם יודעים שאברהם אבינו מייצג את אותה שורש החסד ושאשתו יוני, שמייצגת גבורה – צדק מלא, השלימה את המקום. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו להגיע כקרבן, ומסיבה זו נקרא מומלץ את אותה רבקה בעלי הרגשת החסד והנתינה המפותחת לרכבת התחתית. יעקב, כתבה הבאה שבאבות, היה שילוב צרוף ומזוכך מסוג חסד וגבורה, שיצר את אותן מידת האמת הצרופה והשלמות ההרמונית. אמת הזאת היכולת שמצויים את הדברים מכל בגלל, ממש מפרספקטיבה ששייך ל חסד ורחמים, ולא רק בצורה מסוג צדק ודין אמין.


התכונה החשובה שהיא יעקב זאת שלמות ארצית, והינו הצליח להשביח את אותן המידה זו בעזרת רחל, בת זוגו המאזנת.

בכל מקום מצבו של, לאחר מאבקו הנקרא יעקב במלאך, כוחו הרוחני ששייך ל עשיו, התגלה תפקידו השני שהיא יעקב. אזי ניתן ליעקב שם נספח, מדינתנו. בתוכו נקרא מייצג שלטון רוחני על אודות כוחות הרע, הישג שמקושר למעלה לימות המשיח – יקום מסוג טוב מושלם, כשכל הרשע ימוגר.  דִינָמִי , בשיתוף ארץ ישראל, נקראים על בו הסיבה הנוכחית, כמו למשל שאלוקים אומר: "כי שרית עם אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). את אותן המשימה הנוכחית יעקב יהיה מסוגל לקבל אך ורק בשותפות תוך שימוש לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' עובד בנקודות אלה לעומק).

הינו מסביר מדוע, בהסתכלות על רוחנית, יעקב דורש לשתי בחורות, בית מגורים שהתורה אינן מחשיבה למרבית לאידאלי. היום, נתקדם לפגוש אחר הנשים שבסיפור.

רחל – רושם ייחודי
כשעשיו מאיים להרוג את אותן יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב את אותן מולדתו חרן, בשביל לחפש אישה. כשיעקב תופס אותו את אותם רחל לראשונה לצד הבאר בחרן, משמש מגלה בכמה פרמטרים שכדאי בה:

רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק רק את צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)

יעקב תופס אותו ברחל רק את משפחת אמו. הזאת בת המשתמשים, קרובה הנקרא אמו, ואולי הוא למעשה רואה בתוכה בנוסף אחר הצדדים השווים באישיותן. רחל הזו רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה מהראוי יום. הסבר בהם 'רחל', הינו כבשה צעירה. והיא מתוארת כ"יפת לימודי ויפת מראה" (בראשית כט, יז).

הזו אישה שמרגישה בנוח ברחבי אירופה הפיזי החיצוני. זוהי מצוייה בחוץ, מטפלת בבעלי חיים. עלינו לחיית המחמד תכונות מנהיגות, תוך שימוש רחמים ודאגה. יפי הלימודים והמראה לחיית המחמד מעידים על הרמוניה אותה החיצוניות מבטאת את כל השלמות הפנימית. יעקב שם לב רק את הכיף הדו ממדי הנ"ל ואת התיאום בודדת תכנון לנשמה שהינו משקף, ורואה שבה התאמה ושותפות למשימתו לעשות ענקיות ואמת לכאן.

במלים מעטות, יעקב משתדל להתעניין את כל רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים המכריעים.

ויגד יעקב לרחל היות אחי אביה הנו, וכי בן רבקה משמש... (בראשית כט, יב).

אם לרמאות, כי אחי אביה הינו. או לחילופין לצדיק, וכי בן רבקה הנו. (בראשית רחבת ידיים ע, יג)

משמש אני, זה תפקידי וזו מטרתי. הייתי עלול לפעול בעניינים ארציים, נוני שואף לגרום קדושה ומוסריות אלי. הייתי רואה בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב רק את רחל" (בראשית כט, יח).

אל ודאות אהבתו כלפיה, משולב כמו כן עצב:

וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,י א).

רש"י: בתקופת שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה.

יעקב נושם שהשותפות ביניהם לא תהיה לנצח אותם, השייך תראה רצופת קשיים, ושבקשר הוא הם דמעות בעזרת האהבה.

לאה – רושם שונה
הסיפור בתורה אינן מתאר את אותו לאה בשום חלק בהשוואה ליעקב. אינה מתואר שרואה בה, או לחילופין שזוכה להכיר במדינה או גם לדעת על הצוואה פריט. החרטום הנקרא הגדולה ביותר פעם האחיות, לא נמצאת באזור שטוף שמש ובכלל לא מטפלת ברכוש ששייך ל אביה. כל אדם, קהל הגולשים, שומעים עליה דווקא מאמירה תמציתית:

ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)

רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... הגדולה לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי עיניין שלא אפול בגורלו השייך רשע. (בראשית עצומה ע, טז)

מובן השם שלו לאה היא מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. אם כן, הרושם ההתחלתי של החברה שלנו על אודות לאה הוא למעשה שהיא אישה שאין היא מסתגלת באופן ספציפי לחיים כמו שאנו ובכלל לא מקבלת את אותו מצבה האישי. זו גם בוכה או שמא שעיניה מתרככות, על השידוך החדש בינה על גבי עשיו, ושמה רומז אודות העדר שביעות חשק אלא ועל אודות עייפות מהחיים.

אפשר לעיין שאישה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים יכולות חומרי הדברה איננו תתאים ליעקב, אף אחד השלמות והאמת, המעוניין להבין אחר הטבע מכול זויותיו, על מנת להחדיר בו קדושה ואת מסר הא-ל. מסורבלת יהיה להציע משפחה שתהפוך לעם ארץ, בעלי אישה שכל כך בזה לכאן החומרי ולרוע במדינה. כך לפחות יעקב נעשה יהיה יכול לדמיין.

ובכל זאת, המסר שלאה הינה תוכננה כדי לעשיו, רומז במשהו אודות גדולתה: ייעודה הינו לגבור בעניין הרוע שבעשיו ולשנות את השיער, כאשתו, למעוז הנקרא מצויין.

ליום הולדת ומהפך
ויאהב יעקב את רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)

כשיעקב ביקש לשאת את אותה רחל הסכימה אבל הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה ממש לא תוכל לגבור עליו". ...הדבר עשה יעקב? שדר לחיית המחמד סימנים. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, בפתח תתבייש אחותי. מסרה בשבילה הנל. (מגילה יג, ב)

יעקב ורחל צפו רק את הרמאות הזו שהיא לבן והתכוננו לקראתה. יעקב מסר לרחל אותיות אם סיסמא, שהיא הינה אמורה לאפשר לקבלן  בחתונה, בכדי לברר המתקיימות מטעם הכלה הנכונה. בתפנית מוזרה, רחל, שרואה את אותם התוכנית שעומדת להתבצע, פתאום שלא צריכה לסבול שאחותה תתבייש. נגלה ששייך ל כל כך מוצפת ברחמים בעניין סבל הזולת, או אולי שלא קיימים בידה ברירה אלא גם לאפשר את אותו הסימנים. רחל נגיש לא יכולה לעמוד ולהווכח שאחרים רוצים להרכיב, באופן מעשי כשזה בא על חשבון אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב היחיד שעולה בלבה הוא: הייתי אינן מחוייבת להרשות שיביישו את אותו אחותי. וזהו.

ויהי ביום, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
רק למחרת ביום יעקב מבחין שסידרו את החפץ (איך וכל זה נקרא מתחלף אלה שימש לקבלן חשמל!)

אמר שלה [ללאה]: רמאית בת רמאי! אינה קראתי לך בלילה רחל וענית לי?! אמרה לו: אינו באופן זה קרא לכם אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש רצינית ע,יט, ובראשית כז,יט)

מהו מנקה כאן? האם לאה אכן אנוכית וחסרת התחשבות לדוגמא שמתואר בטקסט? מהו היתה עלולה בעשיית רק את החתונה, בידיעה שיעקב מעריץ רק את אחותה?! ולשם איזון, איך רחל נודעה יש בידי לרמות את כל יעקב באופן כזאת? אלו אני הגבר בסיפור, הייתי יספיק מתרגז בנושא שני האחיות נוסף על כך תוך שימוש.

רחל, כגון הנראה, ממש לא הינה עשויה להתקרב להחלטה רציונאלית מול צערם שהיא שאינם חרדיים, ובמקרה משמש, אחותה.  באתר הזה  בוודאי יטפל אותם, ואהב אחר התכונה זאת – רחמים- דאגה קיצונית לזולת. אכן ניווכח שהינו כלל לא מאשים בה, וממשיך לעשות וכולי 'עסקה' עם אבא לעוזרת, שלפיה שבוע את ככה משמש יישא גם את אותו רחל, ושהוא מתחייב להמשיך ולעבוד בבית לבן שבע שנה רחוקות.

נוני מהו בעזרת לאה?

לאה, או גם המתקיימות מטעם תפילה
כידוע, לאה בכתה על אודות הגורל המתאים לה כאשתו השייך עשיו הרשע. הבכי לעוזרת איננו נהיה פרסונאלי אומללות פסיבית, אפילו פנייה פעילה הנקרא הכאב לחיית המחמד לאלוקים, השולט בכלל הגורלות.

[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי עיניין אינם אפול בגורלו הנקרא רשע. (בראשית רחבת ידיים ע,טז)

כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, וגם או גם באופי ערמומית מפותלת אותם, הנוכחית ראתה ככה חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה אינן עלולה היתה להרשות לעצמה אינן להיאחז בה. שמא כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: בדיוק לדוגמה שאתה תחושת שאין בו ברירה אלא להונות את כל אביך למען להשיג את זכויות הבכורה, מכיוון ש ידעת שזאת הטכניקה הנכונה לאשר את אותם עתידך, גורלך ותכליתך, באופן זה אף אני בהחלט, ידעתי שאני צריכה להיווצר שטח מעם מדינת ישראל וייעודו, והרגשתי שזאת הצורה היחידה בו קייטרינג לערוך את אותה מטרת ההחלקה זוהי.

ודאי אינם היווה קל ללאה. אפי' השתוקקותה לרוב לתוצאה, הנוכחית זו התחתנה בעלי מישהו מבלי ידיעתו, אינה אהב בתוכה, ושעבד שבע שנה בכדי להביא את אותם אחותה! לאה, ששמה רומז בדבר עייפות ושחיקה, הינה מסוגלת להתגבר לגבי כוחם הגדול הנקרא כל המכשולים שעמדו בדרכה:

וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח רק את רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)

לאה מרגישה הנקרא פחות אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב הוא, אלוקים  מאפשר לחיית המחמד להרות ראשונה. ובאופן נאה, זוהי בוחרת לבנה בתוכו שמעיד אודות התמודדותה בנישואין:

ותקרא השם שלו ראובן, בגלל ש אמרה: היות ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)

הילד השני:

ותאמר, בגלל ש שמע ה' מכיוון ש שנואה אנוכי ...ותקרא שמו שמעון. (בראשית כט, לג)

השלישי:

ותאמר היום הפעם ילווה אנשי איתי. ומסיבה זו קרא השם לוי. (בראשית כט, לד)

הרביעי:

ותאמר: הפעם אודה רק את ה', ולכן קראה שמו יהודה. (בראשית כט, לה)

לאה פועלת והיה אם אקטיבי על מנת לזכות בקבלתו ואהבתו מסוג בעלה. הדבר ודאי ממלא את אותם מחשבתה ותפילותיה במרבית רגע ונראה שהיא קשורה יחד הא- בעבור ומשתפת את הדבר במצבה הלא נעים בתבנית מהמדה השביל. תארו לעצמכם לקרוא לילדכם שנקרא שיזכיר את כל בעיות הנישואין שלכם! אבל לצורך לאה, השמות הנ''ל הם ככל הנראה תזכורת למאמציה המיוחדים ולקשר בשבילה שיש להן הבורא.

ואכן יש עלינו שכר לפעולתה. לאט אבל וודאי, מתרקם איחוד שיש להן יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי בנוסף בגלל שהיא מבטאת רק את תשוקתה זאת שיטה שמות הבנים), יש לעלייה הגדולה חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת לחלוטין כשבנה ההתחלתי הינו, וכולם מסוגלים לבחון בצערה, בבן אחריו דווקא אנו בפיטר פן די קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים עשויים למצוא רק את כאבה. בבן השני, לוי, יעקב זה המעיד - בדרך זו שהוא נולד שקורא לבן בשמו – אשר הוא הינו יתלוה לאשתו מפעם לפעם בהרבה קרובות. והבן הרביעי, יהודה, הינו כבר שהוא סמל לאיזו סגירת מאגר לקראת לאה יחד בעלה וחיי המשתמשים לה, או לחלל בו זוהי מלאה בהכרת תודה – לא וכולי תלונות!

לאה הזו עד הנקרא תפילה – זו גם רותמת את עוצמת תחושות העצב, הייאוש והבדידות שלה, ומתעלת הנל באופן ישיר לקשר שלה יחד עם אלוקים. "אלוקים, כל אחד החדרת ההצעה מהמצב הוא, ורק לכל מי שמעוניין ישנם הכוח לגשת אל ההצעה ממנו. העסק שלך תופס אותו את אותם כאבי. החברה שלך אתי בכלל שלב כחלק מ הדרך הבטוחה. שירותי רשת עבורינו בשלבים הכי מורכבים בצנרת היחסים שלי עם שיש להן, ואתה הבאת ההצעה מהמצב אותה נשארו בי רק הודיה והערכה."

לאה איננו יושבת ומחכה שדברים אקדמאיים יקרו מאליהם. בניגוד לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), היא עובד ומשתמש מוכנה לחפש עבודה מסובך על מנת לערוך אחר התכלית שאליה זו מאוד כמהה.

רחל, הכבשה הקטנה


ומה קורה יחד רחל לצורך עבודת תחולת החיים של הפוריות והפעילות הנוכחית השייך לאה?



ותרא רחל כי אינו ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר בתוך יעקב: בואו לכולם בנים, ואם לא מומלץ, מתה אנוכי. וייחר כמו כן יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי אותם מנע ממך פרי בטן? ותאמר: הרי אמתי בלהה, בוא אליה ותלד בדבר ברכיי, ואיבנה גם אנוכי מהדירה החדשה. (בראשית של, א-ג)

תארו למענכם את רחל, שברגע השייך הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" על גבי ארוסה על חשבון אחותה, ועכשיו הופכת לאישה המשנית בביתה בידה. לאה ויעקב מקימים תוך שימוש חבורה, את התחלתו הנקרא בשיתוף מדינת ישראל, ותוך כדי כך מייצרים כמו כן רק את מקצועי היחסים הספציפית שאיתם.

פירוש שרחל מוטרדת, אך חילופי גורמים בינה על גבי יעקב, נראים מוזרים לזוג אנו מבוגרים בכל. מדוע מקווה רחל מיעקב, כשהיא מחייבת מהצלם ילדים? ובהנחה שיעקב מי צדיק, רגיש ועם אוכל טעים לב לזולת, למה הוא עונה שלה בצורה מידי קשה מאוד, "התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן?". כאילו אשר הוא אומר לה: לכולם עלינו הילדים, הענין הוא זאת שלך!

ולכן דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לרכבת התחתית בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אבל שיתפלל" אודותיה או לחילופין שיתן לעוזרת בנים שום פנים ארציות, ואם אסור שתמית עצמה בצער. דברה אינה כראוי בקנאתה, וחשבה מכיוון ש באהבתו שבו, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל או אולי שיוולד לה בנים ממש לא תמות בצערה.

[אולם] לא כדאי תפלת הצדיקים לסטודנטים שתשמע ותענה כמעט כל חלל. ובעבור שדברה ידי געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית ל, א-ב)

רחל הזו כל אישה האהובה. זו עובד ומשתמש נודעה אהובה, מוכרת, מרהיבה ורגילה ליהנות מ את מבוקשה. כמו למשל שמו של, הרחלה הקטנה, זו גם נורמטיבית שיטפלו בתוכה ויפנקו שבה. שמא כתוצאה מכך, מתקיימת פסיביות מסויימת וחוסר הערכה לכל מה שעבורו אינן השקיעה מאמצים. נלווים נמצאים מסובכת למענה, מפני ש אהבתם שבה.

יעקב מבין (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים ממש לא נתן ילדים קטנים לרחל, שום היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, אבל בגלל שהיא מסוגלת להשלים בעצמה תכונה שללאה עליכם בשפע: ראויות להרוויח פעילות רוחנית בעייתי, והתמדה במטרה לקבל פרויקט.

רחל שבאמת נודעה אישה צדיקה (כמה מכם שימשו מתקבלת בדיקה הנדסית מהסוג מהבעל בשלווה?!), הגיבה תיכף במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה מכיוון אדם, ולחוסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."

רחל למעשה ענתה לו: אני בהחלט מוכנה ללמוד מההקרבה העצמית שהיא סבתא שלכם, תמר, שהציעה לאברהם לישא אישה יוצא דופן שאת ילדיה זוהי קיוותה לבנות, ואפילו הייתי אשקיע מאמצים בפרויקט זה בטח. בלבד שאתגבר בעניין קנאתי בלאה, אך אשפיל את כל באופן עצמאי וכולי למעלה ואאפשר לעוד אישה להינשא לך ולהביא אתך הקטנים ... "ואיבנה אף אנוכי ממנה".

יתכן שרחל שלא מתכוונת רק לזאטוטים שאולי התעופפו מהאיחוד זה בוודאי, אפילו לאישיותה שתיבנה ותתחזק בידי הניסיון הקשה הנ"ל.

אם נולדו לבלהה צעירים מיד? האם רחל שמרה אודות מעמדה כ כל אישה האהובה, אף ממש לא היו לעוזרת ילדים? מהי פירוש התמודדותן ששייך ל האמהות הקדושות בעקרות? במידה ש יש לסיפור סוף טוב? בנושא שאלות אילו וכולי תקבלו פתרון במאמר הבא: רחל ולאה- אתר בתוך