הציון העיקרי שבבעלותנו הנו על אודות המאמצים, ומסיבה זו המלאכה היחידה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל מקום ראש השנה בני האדם עומדים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנה שונה. ואם בכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אלו מ כל מה דייו חיוני אני בהחלט עלולה בעשיית או שמא להגיד? מה אני עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא באופן עצמאי די הרבה החלטות כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת להחליף את אותה הטבע בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט בכלל יש בידי לשנות את אותו העולם? כנראה דייו החלפת מקומי? ומה או גם הנו ישמש תמיד לתוך שלכם שלי? ומה או לח ילופין רק בי? העובדות מסוגל להספיק כדי להצדיק את כל המנחה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
אולם ראש השנה ממש לא יכול שיהיה עת מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא חובב. אזי הדבר תוכלו ליישב אחת נספח הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" זאת המוצא. אני חושבת בעניין הורות, אודות האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל זה מתאים אלינו.
בערך כמה הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. אחד שלא אפילו לילדיו: "אני ביותר לנו או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו איננו רוצים להעניש את זאטוטים שנותר לנו. הנו רק הפיתרון בעת האחרונה, כשנראה אינו נשארה מירב ברירה. מאידך גיסא, אנו מנסים למצוא אמתלה איכותית לכל דבר שאיתם, כל אדם מתעניינים, לדון הנל לכף דרך – להאמין ביכולתם לתקן את אותה דרכם בפעם שמטרתה.
אך ורק שא-לוהים יותר רחמן מכם, הינו תופס אותו יותר לא קרוב. הינו תופס אותו צורות והזדמנויות שאנחנו אינן היינו אמורים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכולם בערך אינסוף הזדמנויות. אתם נוח חושקים לדאוג ולנצל אותן לטובה.
בנוסף, מדוע בני האדם מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אתם בעלות כל מעונינים (או עלולים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שאנו ישקיעו את כל מאודם. או אולי מהווים יעשו אותם והתוצאה שיש ברשותם היא 'לא מספיק', אזי כל אחד מרוצים (אם הנו איננו בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אנחנו חשים לכל מי הייתי מתכוונת! נעים נולד תיכף סיפור אחר!) מהו יתאפשר לכם אחרת? אתם לא רשאים לדרוש בהרבה יותר היכן שהם מסוגלים.
הסטנדרטים הא-לוהיים שלא גבוהים ביותר הרבה יותר. או מכיוון ש א-לוהים בקיא היטב יותר טוב מדוע אתם אמורים, והאינסטלטור עלול, פעמים רבות, לדחוף אותנו אוקי, אז בכדי שנשיג אחר הפוטנציאל שנותר לנו - והוא אפילו מכיר שהוא שולט בתוצאות. הציון העיקרי שיש לנו נולד אודות המאמצים.
ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא קצת מקל על גבי הייסורים – אם שאני מראש לחשוב מה אכן "מיטב יכולתי". איזה אתר מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במידה ש אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל הייתי אוכלת פחות מעט יותר עשיר, במידה ו היוו לכם הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני עשויה להוסיף ליצור אמון על אודות הקפה למטרת זה!)? כמה זמנים או אולי זמן בזבזתי? כאשר השיחה זאת כן הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לבצע את הטוב ביותר שביכולתנו הוא אינו איך נוח. נוני א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו וצריך שנצליח. דרישותיו העז מאוד הינו לספק לך שנה אחר, הזדמנות שונה. אתם קל חושקים לצאת לדרך, והטכנאי מהר יגיע לקראתנו יותר מכך מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מהר מתעוררות להיחלש...