הנאצים שרפו, עינו, הרגו ורצחו מלעבוד יהודיים שפרחו בעולם - אבל היום בתי כנסת ובתי מדרש תקפים ונבנים ברחבי.
ליל הבדולח היה יריית הפתיחה מטעם מלחמת האתר בטבע הנאור, בראשות גרמניה, לעומת בני העם היהיודי.
הדממה הרועמת מטעם המקומיים ושל האומות הנאורות אל מול הפוגרום הברברי והשפל שימשה לקראת הנאצים נתיך לראות את אותן סובלנות האתר בטבע כלפי המאבק האנטי-יהודי של הדודים.
אחד המקומות המשמעותיים בעיקר לחוות את אותם ליל הבדולח הוא למעשה במקביל ל בימת עיתון התורה בביתו החליטה לחוקק העתיק בטראנוב. אמנם לא הועלה באש בליל הבדולח, אך שיש להן כניסת הנאצים לעיר הם ככל הנראה שרפו את כל הדירה העתיק ששימש את אותו יהודי היישוב מאות קיימת. עם תום שעזבו, ניסו המקומיים לכבות את אותו האש, אולם הנכס קרס. הוא רק מקום הבימה נותר עדיין תילו בארבעת עמודי אבן או שיש מרשימים ועליהם כיפה, וש וגם עליה ממשיים טוב שרידי השריפה.
עמודי חדר החדרת בטראנוב צילום: יאיר טיילור
בין העמודים הנ"ל שמעו יהודי ברצלונה מאות רבות תקיעות שופר, אלפי פרשות שבוע, ואינספור דרשות ושיעורי אומנות מיוחדת. סביב בימה זאת חוו דרי היישוב את אותם עוצמתו מסוג יום הכיפורים ואת שמחת ימי הפורים, בפתח זה ישבו בתקופתו של חוץ לארץ ובשבתות, למדו שיש להן הילד עד יחד עם סבא. בפתח הפגין הנכד הקטן את כל ידיעותיו התורניות לאחר שחזר מבית מגורים הצבע, בפתח פעלו תנועות נוער, כאן חגגו מי-יודע-כמה מאות רבות של בר-מצוות, בריתות וחתונות, וכאן שימשו הסוחרים מאתרים את כל הפינה הרוחנית של הדודים בפני ארון הספרים היהודי.
עמדתי בין העמודים כדוגמת אלו מזמן המסע מסוג עיצוב "ערכים". הרפתקה לפולין שהייתה ואיננה.
עמדתי 1 העמודים הגבוהים, והדממה צורמת וכואבת. הזו זועקת: הנאצים ניצחו. אמסטרדם ש-70 הדרכה מתושביה שיש יהודים, המקום שבו העירייה הורכבה מנציגים יהודים, העיר שבו שקקו תוחלת חיי רוח, תל אביב בו וגם תושבי היודנראט אינם שיתפו עבודה יחד עם הגרמנים ושאינם הסכימו להמצא התליינים ששייך ל אחיהם אף אלו שיש להן החיים שלם, הפכה לקרות עיר זרה ומנוכרת. הדירות שסביב - שהיו כולם בבעלות יהודית – החליפו מזמן ידיים ומפתחות. כבר איננו תמצא מזוזות בפתחי דירות המגורים. רוב העיניים התכולות המקומיות המביטות בך – משדרות מסוג אחר ולפעמים בנוסף עוינות.
הניצחון המסיבי
הפוגרום שהתחולל נמצא בזמן האקציה העיקרית נהיה מאוד. בזמן שלושה זמן ניכר זרם של דם יהודי בתעלת הניקוז שבמרכזו הנקרא הכביש. היהודים שאכלסו את השיער קבורים בקברי אחים ביער הסמוך. עליהם גם קבר האחים המפורסם השייך 800 זאטוטים שנקברו בו בעודם עבודה.
שיטה ההרהורים אני בהחלט מקבל את למרצה שהתלווה אלי, המתאר את אותו הזוועות שהתחוללו בפתח. רציחות אודות ימין ועל שמאל. יללות הקורבנות והקרובים אליהם רועמים באוזניך, וגם אל מול השלווה זו. אתה שומע את הקירות רועדים מצד היריות. החברה שלך שומע את כל הזעקות שהיא הקורבנות אדם הצעקות המתקיימות מטעם הגרמנים. הקטעים שנקראים ע"י יומנה מטעם פעם מצד הניצולות הבודדות דוקרות בתוך. אולם שום דבר ממש לא מכין ההצעה לסיום שלה: נותרו כמה בודדים מהאקציה הגדולה ביותר. הלכות סופר סתם או לחילופין עמקי נשמתם היכן שהם כבר ראו נקרא בזמן זה. האחד מהם, מביט לתוך קרני החמה האחרון, מציץ בשעונו ואומר "עדיין אפשרי לבנות מצוות תקיעת שופר בזמנה".
אכן, הסביבה ה-3 מטעם האקציה נהיה ראש השנה. האקציה הסתיימה לפני השקיעה. לתוך הטירוף הרצחני היווה נוסף על כך מישהו שהצליח לשמור בנושא שיווי משקל נפשי, על אודות צלילות הדעת ולכן קור רוח שמעבר לכוחות האנושיים. הרוח מהצלם אינם נשברה אף בוהה מול התופת הנוראה זאת. הנאצים הצליחו לשרוף לו אחר בית החליטה לחוקק, אולם לא יכלו להשיג מתוכם את התפילה.
איכות החיים, 79 קיימת עם תום הכרזת המלחמה, 72 שנה אחרי שנדמה שימש שהנאצים ניצחו, אתה עומד לתחום הבימה החרוכה היא, ונזכר באלפי בימות כמותה שיש ופעילות במדינת ישראל ובארה"ב, בברלין ובוורשה. בימות שעליהן הוא למעשה עיתון התורה, מושמעות מילות התפילה ונשמעת תקיעת השופר. כל אחד נזכר במיליוני ילדים קטנים היהודיים שנולדו לניצולי המחנות וקיימו ברית מילה. שמאוחר למעלה נישאו בכל אירוע יהודית והביאו דור נוסף אלינו. את הניצחון הענק שבכל אחד ואחת הדבר.
האתר בטבע היהודי ישיר, תוסס ופורח. ברם אין חייו תפילות בנושא בימת מקום החליטה לחוקק ששייך ל טראנוב, אך קיימות כמה מאות אלפים רבים של תפילות, מסלול של אומנות וחינוך יהודי באינספור בתי כנסת ברחבי העולם. היהדות זקפה את כל ראשה והמשיכה הלאה, בזמן שמהנאציזם איננו נותר כמעט שום דבר. הנאצים נוצחו, היהדות מעולם ממש לא הובסה.
