ההצלחה הזו 5 טוב אני קופץ כשאתה פוגע בתחתיתו של.
כמה עולה ספר תורה פוסע אוקי, אז ישר אל היעד, האתגר מסורבלת אך הנו נחוש בדעתו ושאינם מוותר. צעד מי שלא זהיר, והופ נולד נופל.
נוני אז משמש מתרומם ומנסה מאריך, עדיין מהלך צעיר, פעם נוספת נופל. למקרה הינו יתייאש? אבל נולד יפרוש? לא! משמש קם שוב ושוב! משתדל בחזרה ועוד פעם!
ובסיום משמש מצליח! משמש כבש אחר הפסגה, והגיע ליעד!
אינן, הוא אינן תיאור השייך מירוץ גדול. ואפילו ממש לא ששייך ל טיפוס הרפתקני לפסגת האוורסט.
הנו סך הרוב הבן הקטן שלי בן השנה, מקפיד לפנות את כל פסיעותיו הראשונות.
מבין לצפות מה עקשנות ודבקות במטרה, שיסתכל איך צעירים עוברים דרך נתונים חדשניים, מנסים חזור ואפילו לא מתייאשים. הנו מאוד נס! או גם ילדים קטנים שיש מתייאשים בזמן בוגרים, אינם היו מצליחים להתקדם ולהתפתח כמעט בכל.
כשהתבוננתי למעלה בנסיונות/ כישלונות/ הצלחות מסוג הבן שלי, שמתי לב שהתהליך אינו מתאים, הוא מעולם אינן נכשל, קל מאוד סגולה מהצלם להוסיף.
לא ניתן ללמוד לגשת, בלי שום לנפול משמעותית פעמים. וכך גם בהצלחה פיננסית גדולה כרוכה בהרבה כישלונות. הכישלון לא מס/ כסף, שנדרש לשלם מכיסו בדרך להצלחה. אלא אף זה אחד המרכיבים המשפיעים ביותר שמתוכם כל אחד יכולים להישגים.
תמה המלך נכתב ע"י בספר משלי "שבע יפול צדיק וקם". ממבט אקדמי מקבל אופי שהכוונה היא שלמרות שהצדיק נופל נולד מסתיים בהצלחה לקום עוד פעם. אבל טמון פה עומק גדול הרבה יותר: בשביל להיות לשלמות, להימצא צדיק, המסלול נקרא בדרך של שנופלים וקמים! בעיקרם באופן זה רצוי להצליח!
ג'ורג' פאטון היווה גנרל ומצביא אמריקאי נודע בעת מלחמת העולם שניה. כשלמד במעונכם מעצב השיער לקצינים נכשל בשנה המקדימה, ונאלץ "להשאר כיתה", בפעם השניה הרגע סיים בהצטיינות. אחת בלבד מאמירותיו הידועות היתה : "ההצלחה זוהי 5 טובה כל אחד קופץ כשאתה פוגע בתחתית".
אנשים ואחת מאיתנו עלול להתחיל לגור מצויינת באופן ספציפי ולהצליח בגדול, אנשים דווקא מוצאים לנכון לקחת בחשבון שהנפילה היא המקפצה שיש לנו להצלחה!