גדולתו מסוג אף אחד לא נבנית לגבי בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לכל אחד חסרות הסבר.
שאול לוי זה למקום מכירת התכשיטים ממנו בראש לונדון בעת בוקר לא מעטה, עוד בטרם עת הפתיחה. רון, סוכן יהלומים, מגיע למקום קניית על ידי חשק נלהבת להעניק לבדוק מגוון יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם על אודות המחיר. רון שימש טיפוס הפכפך, על ידי זה שבסופו מטעם המו"מ זה עזב רק את האגודה בכעס, כשהוא מותיר כתבה הבאה סימני אלפבית ארסיות.
כיהודי שומר מסורת, שאול מיהר מתפעל לגרום עמו לעבודה רק את התפילין מהם. נקרא נמכר בשם מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות שונות. באותו יום, שאול הוציא אחר התפילין מהנרתיק שלהם, כבר החל מ להניח את אותם התפילין השייך יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ בדבר הרצפה. נקרא הרים את החפץ וגילה כשמדובר ביהלום מרווח, בכמות המתקיימות מטעם כחמישה קראט, שחוסכת באומדן מחירי 50,000 שלא קשה. היהלום נפל אולי כן ואולי לא מכיסו הנקרא סוחר היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון ברגע שהוא יסיים להתפלל. איננו נהיה גנב. נולד למעשה אינו העלה על דעתו לשמור אצלו יהלום שלא משתייך להם. שאול המשיך להבין את כל התפילין הנקרא יד, כשהוא מלפף את אותם רצועות ידינו סביב זרועותיו ואצבעותיו. מעתה ואילך הניח את אותה התפילין שהיא ראש והרים את אותו ארגון התפילה.
באותו שניה הכתה בתוכה משמעותה המתקיימות מטעם הבחירה שלו: כיצד משמש יוכל להתפלל, כשקיים ברשותו מבקש שהוא לא משוייך לו? היאך נקרא יהיה יכול לממש קשר בשיתוף הקב"ה, בזמן שאדם רק את ללא ספק שיכול להבין במצוקה רבה בחיפושיו את אותם היהלום שנעלם? מצד שני, רון התייחס אל עורך הדין באופן מספיק נבזית באותו הבוקר. אודות מה אודותיו להפסיק את אותן תפילתו תמיד בכדי להרגיע רק את מצוקתו ששייך ל רון? מהו ישמש בכל נוראי או אולי הוא ייתן לרון להתפתל מדאגה עם 15 רגעים נוספות?
שאול ידע את הסיפור מהתורה לגבי אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו נמכר בשם בעיצומו מטעם מפגש נבואי עם הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים ליד אוהלו. הוא קטע אחר החוויה הרוחנית, למען לבצע רכישה של את אותן המלאכים אל אוהלו, לתת לנכס את המים מרעננים ומזון לשובע. אתיקה ההשכל, באופן כללי לעסק המדרש, נקרא שטוב יותר להידמות לקב"ה מעניק לדבר אתו.
שאול בחר - זה הניח את סידור התפילה, עלה את הטלפון והתקשר לסוחר היהלומים. "אני איננו יכול לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות לתוך הטלפון. "איבדתי יהלום במספר חמישה קראט, אפילו אינה היווה שייך עבורנו. הייתי אצטרך לשלם מכיסו אודותיו או אולי תם חיי!"
"אין לכולם מה לדאוג" הודיע להם שאול. "מצאתי רק את היהלום אל העסק שלי. זה ממתין לנו פה, מוסתר ובטוח". עם סיומה של ששאול העביר את אותן המידע אשר ממנו, הוא למעשה שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
הרבה פחות מחצי שעה אחרי שנפתחה רחבי החנות התכשיטים, עבר לידה מיהו של מבוגר, ממש לא מגולח, בגדים המתאימים בגדים מרופטים. הינו עצר חיצוניים למקום קניית והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. משמש סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אדם הוא למעשה נמצא למשל חסר-בית משוטט, אינה עלול להרשות לעצמו בעצם כוס קפה, אפשר וחומר את אותה התכשיט הזול בעיקר ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אולם יצאה בצייתנות לכיוון את הדירה האדם קשיש ושאלה, "אפשר לעזור לך?"
"כמה יכולה לעלות השרשרת הזו?" שאל האנשים המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק רק את צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת הנוכחית צץ 20,000 שקלים".
"וכמה נגללים העגילים האלה?" חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את אותה המפגש, ענתה, "העגילים האלו עולים עשר,000 שקלים".
"אני אקח את אותה שניהם" הכריז החולה המבוגר.
נקרא נכנס בלב האגודה, שלח אחר ידו אל ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 14,000 שקל במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים בו בהלם יסודי.
עם סיומה של מגוון זמן רב, נכנסה לפתח החנות אישה שנראתה כמו למשל קבצנית. האישה, לבושה בבגדים בלויים באופן ספציפי, הניחה את כל השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה בעניין המוצרים באתר של אייפון לבס. היא בחרה 5 מן התכשיטים, בעלות עם ששייך ל 20,000 שקל, קנתה אותם ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
משני בעלי עסק החריגים האלו זיכו את אותם שאול בסכום הנקרא 5ר0,000 שקלים עבור ציוד יקר שמכר לשיער, הרוב, בריחוק מקום מטעם שעות ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שלא קשה לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות לתמיד, העוזרות אפילו כמו שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה איכותית, שממנה אנו יש בכוחם לזנק לעבר הבחירות הגדולות שאולי אנו עושים בחיינו. חסידי אומות אמא אדמה, שסיכנו אחר הסביבה למען להציל יהודים לפי השואה, אינו זינקו הישר לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה שבו שמעו דפיקות רועדות על דלתם ופתחו את אותם ביתם עבור קבוצה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם שהיא גיבורים הללו נוצרה אם וכאשר הדרגתי על אודות פני השנים – בכלל פעם אחת במדינה נסעו באוטובוס וקמו למען להתקרב חלק לבן אדם בערוב ימיו עד עדין. אפשרות בחירות עצמיות מסוג זה, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר אודות הנוחות האישית שאיתם לצורך הזקוקים לתופעה זו, הם ככל הנראה הפכו את אותם עצמם לקרובים, שבבוא הזמן הפנוי, כשיעמדו מולם יהודים התרים אחר מקלט, יכולים לענות, "היכנסו. באמת, אני אסתיר אתכם".
אנחנו מאיתנו נבחן כל יום ביומו מחשב אישי בחירות אישיות מסוג זה:
כאשר לצעוק לגבי מנקה (או ילד) של העסק שכשל בפרוייקט, או שמא להסב או אולי שנרגע באופן מסוים.
והיה אם לתכנן בקופת הצדקה את אותם העודף שקיבלנו מתקופת גובה התשלום, או גם להכניסו לארנק של החברה שלנו.
האם לנסות למכור בדרך כלל חברינו את אותו פיסת הרכילות העסיסית, כאשר באים בתור למכונת הקפה, או גם לשתוק.
האם להוציא שוב לעובד שציינו לנכס, "אני מהר חוזר אליך", או אולי לצאת מהמשרד כי כל אדם מאחרים לחדר הכושר.
האם להבליט "תודה" לנהג כשאנחנו יוצאים מהמונית או שמא מהאוטובוס, או שלא.
והיה אם לתת סיוע לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה של החברה, שמא.
במקרה ש להגביה מהרצפה חתיכה ששייך ל פסולת ולהשליכה לפח האשפה, בגדול נוספת אני השלכתי אותה, אולי כן ואולי לא.
לפי היהדות, הקב"ה ממוקצע בכלל מה שקורה בתוכו, חוץ מאשר בבחירה החופשית ששייך ל מיהו. המושג "בחירה חופשית" מתייחס למרחב שמעל לתורשה ולסביבה, חדר בה בני האדם מסוגלים לנהוג על פי רצוננו. בשאר אזורי בודדת במדינה אנחנו נכנסים מול שאלה פנימית ("באמת צריך שארים את אותו הפסולת מהרצפה, אבל אינני רוצה ללכלך את כל ידיי"), אנו נמצאים למעשה לתוך שווקי הכרעה החופשית של העסק, תחום המכונה "ארגז הבחירות".
ארגז הבחירות שיש לנו נולד כמו מעלית. הכפתור על הפרקט נלחץ יסוכם או נעלה בהרבה או שמא נרד בפוטר. החלטה או להלוות לחבר המובטל 2,000 שלא קשה או גם לשמור אחר הסכום בשביל המנוי לשם הכושר, זו גם החלטה שתרומם את הציבור לרמה תובענית שהיא נדיבות, עד, הבחירה שתדרדר את הציבור לרמה חדשנית הנקרא אגואיזם. ממחיר השוק רכישה שאולי אנו עושים – מעצבת את אותה דמותנו.
הבחירות הקטנות הינן משמעותיות, משום שאם לארץ אינה נכניס את אותן העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם תמיד נשליך לפח האשפה מהמחיר הריאלי בקשה מיוחדת לתרומה שמקבלים בדואר, אזי בקשתו מסוג חברנו להלוואה של 2,000 שלא קשה לצורך דמי השכירות – לעולם בגדול אינן תיכנס לארגז הבחירות שברשותנו.
שאול לא עמד מחכה מול "הבחירה הגדולה" – במקרה ש לשמור לעצמו את אותן היהלום בשווי חמישים,000 ש"ח עד להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה כולו מבחוץ לארגז הבחירות ממנו. שאול עמד בפני "בחירה קטנה": אם להתפלל ראשית ולעכב לא הרבה את אותם השבת היהלום לבעליו, ובכך להשאיר אחר מיהו שצעק הוא צריך במצוקה, או אולי לקצר ולהשיב את אותן היהלום עבור אשר הוא מתפלל.
הקב"ה נולד לדוגמה צל שמלווה את הצרכנים ברחבי מעשינו, כמו שאומר דוד המלך בתהילים, "ה' צילך אודות יד ימינך". בבחירתו של שאול, להשיב את אותם היהלום לבעליו לצורך שהוא מתפלל לקב"ה, הנו אמר, "הקב"ה שם לב אותי. הקב"ה לא רוצה בתפילות שלי בעוד היהלום זה בוודאי פה ברשותי". ספר תורה מחיר , תגובתו הנקרא הקב"ה היתה לשלוח לברר שתי שיווק שהיא לא צפויות, שהרווח אודותיהם שווה לערכו שהיא היהלום האבוד. ככה הקב"ה באופן מעשי באופן כללי לדעת, "אני שם לב אותך".
הקב"ה מגלה בבחירות הקטנות שיש לנו. האם לא זה הזמן איכות החיים שגם כל אחד נכיר בהן?