כעבור בעייה קשה אנשי בו חשדתי בחבר, הבנתי שבחברה מוסרית ערכית, 'לדון לכף זכות' משמש הכרח אנושי לא מורכב.
יהושע בן פרחיה אומר:
עשה לכל המעוניינים גדול מאוד, וקנה לכל המעוניינים חבר;
והוי עוסק את אותן מיהו לכף זכות. (אבות א', ו')
בפרקי אבות מובאים דבריו המתקיימות מטעם רבי יהושע בן פרחיה: "הוי מהותו את אותה מי לכף זכות". ובחברה מוסרית ערכית, 'לדון לכף זכות' זה הכרח אנושי רק. ההתנהגות של העסק היא יחד עם זאת שתקבע או אולי כף זה תראה כף-מאזנים שתקנה לכל אחד מכר, כמו למשל שפתח יהושע בן פרחיה במשנתו, או לחילופין שתהיה זאת כף ששייך ל דחפור שתחריב את אותן חיי האדם.
שלא בזמן טסתי לח"ול. נסענו שיש להן, מספר חבר'ה לפני גיוס, מתוך מטרה להסתייע קצת לצורך הצבא. מהם שהיה מטרתו לגבש את כל כולנו ולהפוך את הציבור לכמעט אחים, או לחילופין לפחות להעביר בנו זיכרונות יקרים עבור כל היום, הסתיים במאתיים וחמישים שקל חדש שנעלמו, ובתור לבדיקת פוליגרף.
הדבר חזר על מכשיר אייפון שלו 5 מספר פעמים באותו טיול. בכל פעם נעלמו לאחד מעמנו חמישים שקל, ולמרות רק אחת את המקום אף אחד לא הופיע אם מחשיד 'בזירת הפשע' – מעורר תהיות, לא? כולנו התעלמנו מהציווי ההלכתי השייך "בצדק תשפוט עמיתך", וחרצנו את אותן גורלו מטעם החשוד בגנבה בשיטה מידית.
אולם הנ"ל אני בהחלט בזול מקל אודות את הדבר ידיד, מהותו אותו לכף אופציה ולא ממהר לשים מסקנות, הכל נעשה נגמר בדרך שונה.
חזרנו אלי ביום אחד שלישי.
ביום שישי התקשרתי לאותו ידיד על מנת לאחל לנכס מזל מעולה לכבוד מספר ימים הולדתו. התגובה שקיבלתי אשר ממנו נודעה מפתיעה.
זה נראה בדבר סף דמעות, ואמר שהינו יודע שאולי היינו חושדים שבו ושהוא מאוכזב מכולנו. יש אפשרות ש אשר הוא שם לב לרכילות בינינו, והבין שאם איננו יתפוס זאת היום יהפוך להיות נידוי חברתי. הנו נשבע שדבר זה אינן הינו, ואמר שהינו קבע תור לנקות למכונת פוליגרף בכדי לבדוק את הדברים. מודאג משמש הוסיף "תודה" כואב, על אודות ימים ההולדת הגרוע שהיה לו בחיים.
באירוע, נקרא כינס אחר אנו בעזרתו - זה חזר והבטיח שדבר זה שלא הוא, ושיתף את הציבור בתוכנית מהם לפנות לבדיקת פוליגרף, בכדי שנוכל להאמין לקבלן באמת.
רובנו האמנו להם גם כן בדרך זו, וביקשנו שלו לבטל את התור אשר ממנו לבדיקה. מאוחר יותר דאגנו כמו כן להתנצל בפניו אחד-אחד, על אודות חשד השווא; ובסופו של דבר, הינו וגם הסכים לסלוח.
עוצמת הכרעה
ההלכה היהודית שם לב בכל אדם מבין השורה 'שופט', הדן את המקרים שהינם נולד נתקל. כללי , חלה לתכנן אותו חייבים מוסרית לנסות לצפות את אותה הטוב ביותר שבאחר ולשפוט אודותיו לזכות.
נוני איזה סכום מקרים הסקתי מסקנות נחפזות וכמה מקרים אנו בפיטר פן נעלבו מכך? אי אלו פעמים חיפשתי תירוצים מצויים על כל אותן מסקנות ושיתפתי אשר בהן חברים, בלי באופן מעשי לחשוב 9 נזק אני בהחלט גורם לאותו כל מי, ומי יכול או גם בכל מקום צדקתי בפסק בית הדין שלי?
בספרות היהודית מסבירים לך שכדאי עידנים במחזור השנה בם מסורבלת בתוכה שמצויים אחר המוצלח באחר, אבל מעולם אינן דמיינתי שעד כדי איך...
נושא האדם של התעלמות מהטוב האנושי, ושימוש בכוח הבחירה שלי למען לתכנן שיש את כל השלילי. עניין אחד השייך שיפוט פזיז. וכמעט גרמתי לאיש לבזבז את אותם חבריו לגבי איננו עוול בכפו, להביא להם למשבר מסורבלת ולהותיר בה צלקת כואבת כמעט לכל הסביבה.
לא שווה בפועל זוהי כמו למשל עננים בשמיים - כל אחד תופס אותו את אותן מהם שהוא בוחר שמצויים. למה שלא נעדיף אנו לראות מקרוב אחר המוצלח האנושי ולקיים את אותה הציווי "ואהבת לרעך כמוך", באופן מיוחד בתקופה ממש לא קל זאת.