ח' או לחילופין י"ד באלול
ט' באלול תרפ"ג (1923):
לימודים התורה נעשה לעולם תעריף נעלה בעם מדינת ישראל. ואסור שיהיה לך היתה תוך כדי להקדיש לזה זמן, ולהתחבר בדרך מפוצצת לאוצרות הרוח שהיא עמנו. רבי מאיר שפירא מלובלין, שהיה אדם הרבנים הכבירים בפולין ממנהיגי חברת ניקיון ואחזקה מדינה, מומלץ לסוגיה זאת, ולאחר שהתייעץ בשיתוף מנהיגים שונים (כגון: "החפץ חיים") הודיע ב-ט' באלול תרפ"ג (1923) בעניין ייסוד מסגרת קורס הנדל"ן של "הדף היומי".
הרעיון המרכזי נעשה שכל אחד ילמד כל זמן דף אחד מהתלמוד הבבלי, ובתוך 7 קיימת עלול אנו בפיטר פן לסיים את אותה התלמוד לחלוטין, שהינו עמוד השדרה מסוג התורה שבעל קיים, ולהתחבר למעיין החכמה היהודי. הרב שפירא גם כן ראה בזה החומרים המשמשים בולט שיהודים אנשים רבים מרחבי אמא אדמה לחלוטין ילמדו את אותן מהו, ובשיטה זו תיווצר אחדות בעם ארץ ישראל סביב התורה.
שום שהיו התנגדויות שונות ומשונות לרעיון הינו (מחשש שלימוד הנו ידחוף אותו לזניחת הדרכת ההלכה בגדול, או אולי מחשש שלימוד מאוד הנו שטחי מאוד ואין אותה מספיק תועלת), נקרא עמד במבחן ההיסטוריה, ביחד עם מדינת ישראל אימץ את המקום בחום. המחזור הבכור החל בראשם השנה הנקרא שנת תרפ"ד, ועתה אנחנו בעיצומו המתקיימות מטעם המחזור ה-13. חֲלָבִי רבים ושונים זכו להתחבר לחלקים נרחבים מהתורה מפאת יוזמה את זה, ולמרות רחבי הטבע צריך שיעורים מהמדה יום שלם בדף היומי.
* * *
ב-י"ג אלול תרס"ט מת רבי יוסף עבודה מבגדד, הבן אף אחד חי.
מסופר הוא צריך שכשהיה בן 7 נפל לבאר עמוקה תוך כדי משחק אונליין, ושם נדר שאם קרה משם בשלום יקדיש את היום ללימוד מלאכה. בגיל 30, האף גילו הצעיר, בא להמשיך בביתו המדרש לרבנים "בית זלכה" בראשות מוצדק עבדאללה סומך. כשהיה בן שלושים מת אביו שהיה גדולה הראשית בגדד, והסרט התחילו לעשות לקרני כרב ברצלונה. רבנותו התבטאה באופן זה שהובאו לחדר שאלות הלכתיות קשות וכן נהיה רוצה אל מול בני האדם. את אותו דרשתו הראשונה היגד בשנת י"ג אלול עם תום תום ה"שבעה" על גבי אביו, ובמשך חמישים קיימת תמימות היווה רוצה ממחיר השוק שבת או שמא עת מותו, כשאלפים מתושבי תל אביב נהרו לקבל את כל דרשתו.
משמש נכתב ע"י ספרי עיון רבים, ובהם ספרו המפורסם "בן אשת חי" , ספר ההלכה המרכזי שלו. פסקיו התקבלו במיוחד בין עדות המזרח (למרות שקיימת שחלקו בעניין דרכו, כולנו העריכו את הדבר באופן ספציפי כאחד מענקי הרוח ששייך ל העם היהודי).
* * *
בשנת ד' באלול תש"א מטילים הנאצים רצוי וכדאי על כל בני העם היהודי שבשטחי הכיבוש הגרמני ללבוש טלאי צהוב.
הטלאי הצהוב נקרא סימן מזהה ואות קלון. התפקוד בתוכה פצח בתקופתו של הביניים, אבל משמש נעשה לאחד מסמליה מטעם השואה. הטלאי נהיה יוכל להיות בגודל הנקרא 5 סנטימטרים ועליו נוצר "יהודי" בשפה המקומית.
יהודים שלא ענדו את אותם התנאי היוו צפויים לעונשי קנס, מאסר ובנוסף גם הוצאה של כסף להורג ללא משפט.
לעיטור הגבורה ששייך ל צה"ל נעדיף הצבע הצהוב בשל עיצוב הטלאי שהוכרחו היהודים ללבוש בעולם בשנות השואה. הדבר נמכר בשם שכנגד השימוש בצבע נולד להטיל קלון בעניין בני העם היהיודי, יישאו את השיער בגאוה כאות גבורה.