התפאורה: דירת 3 וילות בניו ג'רזי, ובה בית אמבטיה אף אחד לא, 4 צאצאים מתחת טווח גיל 7, תינוק בן יומו טרי־טרי מבית או עסק החולים ואמא פעם שרוצה להתקלח.
את ימי הַסֶּגֶר שנכפו עליכם אני תופסים כאן בניו ג'רזי, תודה לא-ל, בעלי ארבעה ילדים צעירים נפלאים בגילאים 2, 4, 5 ו-7.
עליהן זכינו לציין, בעיצומם מסוג הימים האלו, תינוק אידיאלי אידיאלי, שהובא הביתה בדיוק 30 זמן ניכר בסיום שהפציע לארץ (בשל עכשווי הקורונה). וכל זה עובד בדירה הקטנה והקסומה שיש לנו, בו יש 3 צימרים, 2 כי אויר ומקלחת בין.
הסביבה שיחקתי להתקלח.
בזול מדקה אחרי שנכנסתי, נשמעו דפיקות על אודות הדלת. בעיצומו ששייך ל הדרכה טלפוני, נגמרה הסוללה בפלאפון, ובת ה-5 צריכה להיות מלווה להתחבר יאריך. התלבשתי, יצאתי, מצאתי יומן חלופי, הזנתי רק את קוד הכניסה הראשית לשיעור, חיברתי רק את הילדה לשיעור, נשיקה ושלום.
נסיון 10 שתיים. 4 דקות הוא למעשה חיכה. ואז, כאילו לפי אות, התדפק בן השנתיים על כניסה האמבטיה. מצוקה חירום. באחריותו בהול לשירותים. התלבשתי, יצאתי, לקחתי את הפעילות, ניקיתי את המקום, נשיקה ושלום.
חמש דקות באופן ממשי קודמות לצורך הדפיקה לפניכם.
ובעודי מתלבטת או אולי לצחוק או אולי לבכות, נפל לי פתאום האסימון: אני בהחלט הִלֵּל!
הגמרא מגלה לגבי אחד שהתערב בשיתוף חברו אשר הוא יצליח להוציא את אותם הִלֵּל הזקן משלוות נפשו. המתין הלה לאותו יום שישי, ימים הלחץ הלאומי, חיכה או שיכנס הלל לשטוף, ואז קרא "מִי כָּאן הִלֵּל? מחיר ספר תורה ִי כָּאן הִלֵּל?". הלל התלבש ויצא אליהם, הקשיב באורך רוח לשאלה הבלתי־חשובה שממנו, ענה לו ושב לחפוף את אותו ראשו. ושוב קרא המוריש "מִי כָּאן הִלֵּל? מִי כָּאן הִלֵּל?", בחזרה קרה פעם הלל, וחוזר חלילה.
בסיומה של שעה ארוכה אותה הטריד את אותם הלל בשאלות טרחניות ובלתי־חשובות, ונענה בנושא כולן בסבלנות ובאורך רוח, קרא האדם בתסכול "בגללך הפסדתי 400 זוז!". הנמצא על הינו ענה הלל: "עדיף שתפסיד 400 זוז וכולי 400 זוז, ובלבד ממש לא אתעצבן".
יחד עם ההפרעה השלישית קלטתי שא-לוהים אירגן לנו שידור חוזר מטעם ההתערבות ההיא, כאן בכל בית הקסומה של החברה. והיה אם אקח שטח בשידור החוזר? כאשר אהיה סבלנית כהלל?
והאמת זוהי שההפקה הזאת – "מי פה הלל: השידור החוזר" – רצה נמצא 4 חודשים!
כאשר אני סבלנית עם מי שיש לו שמנסה באומץ להתחיל לעבוד פה מהבית החרטום הבלגן?
כאשר הייתי סבלנית תוך שימוש ה-Wi-Fi, 4 שיחות הועידה הסימולטניות, ותפקיד אשת־התמיכה הטכנית שרצוי לי?
האם הייתי סבלנית בשיתוף צאצאים שלגמרי איננו יזיקו לדירה הפסקה מחינוך־הבית הכפוי זה בוודאי והזדמנות לנסות הרבה פחות בגינה?
כאשר הייתי סבלנית כלפי ממחיר השוק הנל אנשים שהחליטו פתאום להתלמד בהתבודדות?
במידה ו אני סבלנית כלפי חתיכות הלגו הקטנטנות שכנראה אנחנו אינה מפסיקים לדרוך עליהן?
הינו ממש לא קל.
עליכם רבנית בניו יורק שנקרא דבורה קיגל, המציעה לזכור בחייכם כאילו היוו מחזה, בתוכה כל אדם בסך־הכל קורא את אותה התסריט שכדאי לו. החמות קוראת את כל עלילה החמות; הבעל קורא את השתלשלות העיניינים הבעל; ילדים קוראים רק את תסריט ילדים קטנים.
ואני? אני בהחלט גרידא קוראת את אותו התסריט שלי. אני בהחלט אפילו כותבת את השיער.
התובנה היומית שלי הזו, שהנגיף זה בוודאי סיפק לכל המעוניין זמן שמתאפשר להיכנס לגור בשחזור ששייך ל אחד מגדולי המחזות מטעם הלל הזקן.
החיים ההזדמנות היתה בולטת מכדי שאפספס שבה. שמרתי בדבר קור־רוח.
מעניין הדבר ישמש כתוב בתסריט שלי מחר.