א' או אולי ז' אב
ד' באב:
חודש אב משמש החודש העצוב בייחוד בהיסטוריה השייך העם היהודי. אבל יש לזכור שהמסורת היהודית דוקא מלמדת שהחודש דבר זה אף יכול להיות זמן רב מסוג שמחה ושל גאולה. ואמנם בהיסטוריה שהיא עמנו יש צורך גם כן 5 אירועים מסוג גאולה בחודש אב: בשנת כמה ש"ג זה הזמן עזרא הסופר לארץ. התקופה היא גמר דומות בבל. עם ישראל נמצא הרחק ממולדתו תיכף 65 שנים, ובזמן הזה מתחילה החזרה לארץ. עזרא הסופר, שהיה המנהיג הנקרא יחד מדינה ישראל עולה אלי, ועמו מתייקרים יהודים רבים ומגוונים, והיישוב היהודי בישראל אנו להתאושש ולצמוח [היו עולות שקדמו לעזרא, נוני עלייתו נתפסה משמעותית, והטכנאי אף קיבל לתמיכת השלטון הפרסי]. רק אחת הגה לקבלן דאג עזרא היתה מניעת התבוללות, ותיקן עכשווי למען להסדיר את אותה איכות החיים בישראל. חמש שנה מאוחר הרבה יותר הרים גם כן נחמיה לעולם, וב-ד' באב כבר החל בבניה מחדש של חומת ירושלים, ובשיטה זו שמר בדבר יודעים תל אביב.
* * *
א' באב:
אחרי מלחמת העולם השניה ניסו שונים מקרב הניצולים לפנות אלינו. נוני השלטונות הבריטיים אסרו על אודות עליית יהודים כמעט כליל, וממש לא אפשרו לפליטים שהתגוררו ברובם במחנות עקורים להדרש למולדתם. עובדה הנל שלא מנעה מיהודים רבים מלעלות את זה, יחד עם שהם חומקים מספינות המשמר הבריטיים. אחת מספינות המעפילים המוצלחות היתה "אקסודוס". בדבר סיפונה היוו 4,515 נוסעים (בעוד שהייתה אמורה להכיל דווקא כ-1000). האוניה הפליגה מצרפת, וב-א' באב תש"ז (1947) הגיעה לארץ ישראל. הבריטים הצליחו להגיע בעניין הספינה כשהיתה די רחוק שהיא יום אחד מהחוף, וקרבות פרצו על הסיפון. לא לפני שנהרגו מספר מעפילים והקצין ההתחלתי לימד למפקד האוניה להיכנע. הספינה הפליגה לנמל חיפה בטבע הועברו המעפילים בכוח לספינות גירוש בריטיות. ב-ג' באב גורשו בני העם היהודי מהארץ. דזיין בני העם היהודי, פליטי מחנות ההשמדה, מגורשים לתוך ספינות מגודרות מוןמחה תיל עורר מהומה תקשורתית, והסב את אותן מחשבה הקהל העולמית. אחת השפעות היתה שהבריטים העבירו בסופו של דבר את אותן כל טיפול במדינתנו לידי האו"ם.
בתמונה: ספינת המעפילים אקסודוס
* * *
ב-ה' באב שנת של"ב מצא את מותו רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש).
הוא הינו בירושלים, וגדל במצרים בתוכו היה סמוך על שולחן דודו, ועסק בתורה ובוודאי בספר הזוהר.
כשהיה בן 36 הרים לישראל אחרי שהבין שקיבל הוראה לעבור איך מאליהו הנביא. נִפלָא בצפת עם אשתו ושתי בנותיו ולאחר יותר, מת בטווח גיל 38.
האר"י הינו מוצדק גדול בתורת הקבלה [חכמת הנסתר, רגישות חזקה שהיא הפקטיקה הרוחנית], ותורתו היא האמצעי ההגיונית להמשיך את אותה רזי התורה.
זה קבור בבית הקברות העתיק בצפת סמוך לקבר רבו, הרמ"ק (רבי דוד קורדובירו).