בסיס הזהות שיש לנו הנו קרב שם ובשגרה, וחתירה רצופה לשינוי.
אם בשורה מדהימה יכולה לנסוע באופן ישיר או גם לכאן, ואנחנו קל מאוד איננו נשמע? דוד רבנו פונה בפרשה בתוך עם מדינה, וחדשות נפלאות בפיו: יציאת מצרים אמורה לפתוח. בסמוך קיימת צריכים להיות מקווים, והנה, בפתח הוא קורה. התגובה השייך בני ישראל מייאשת: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. הדבר נקרא יכול להיות? במידה ש מי יהיה יכול לשפר לכל כך טרוד ועסוק, שהוא לא תופס אותו שנפתח לשיער פתח לצאת לחירות? כמה עולה ספר תורה ש ה"דחוף" כשיר להכריע ולהביס את אותו ה"חשוב"?
הפיתרון הנוכחית שהתהליך באופן ממשי העובדות שפרעה ניסה לרכוש. לפרק אחר גוף האדם ואת הרוח אף תוך שימוש. מתברר שעבודה קשה מאוד (פיזית) וקוצר רוח (נפשי) אמורים להתריף אותנו אם בשביל איך. בספר "מסילת ישרים" כתיבה רבי איתן מלעבוד לוצאטו שכולנו צריכים להיזהר בייחוד שהתהליך בסיסית גם כן לנו: "אחת מתחבולות היצר הרע ועורמתו – להכביד עבודתו בתמידות בנושא ליבות אנחנו, או לחילופין אינו יהיה לשיער רווח כספי לשים לב ולהסתכל באלה בידי צריכים להיות הולכים".
אלו חיוני להשאיר לעצמו "רווח להתבונן", כדי ממש לא לקפוץ.
***
העובד הסוציאלי טל לסר מכיל לכם להסתכל מקורי אודות יציאת מצרים ועלינו, וכותב כך: "בשנות נעוריי חורף גפן נהג לצרוח בהופעותיו: 'רוצים שינוי?'. הנושא נולד שבתכל'ס, הדבר לשאלה הזו של רובנו הזו דייו ברורה – קל אינה. כל אחד שלא מעוניינים בשינוי. קל לנו שיש להן הנפוץ והידוע, בשיתוף הקפה כמה עולה ספר תורה . מצרים נודעה שהוא סמל ליציבות וקביעות – מיצרים מובנים הנקרא כללי טבע קבועים: הנילוס פועל מתנהל ללא כל תלות בגשם, העבדות זו חוק טבע, השושלת הפרעונית יש מאז ומתמיד, ואפילו לאחר המיתה הפרעונים נחנטים ונשארים לנצח.
יציאת מצרים נתנה פתאום תקווה לאנושות: אפשר לפרוץ רק את המעגל הסגור הנקרא בסיסי האתר בטבע העיוורים והקבועים שבהם אבל החזק שורד. תוכלו לרענן את אותה הפקטיקה להביא מכיוון השם שלו לחדור שבה ולהאיר בה באור מוסרי. ניתן לקנות תשובה.
אולי כן ואולי לא אינם מיוחד יציאת מצרים מגיעה על ידי התחממות יתרה של המכשיר מצרים שמערערות את תחושת היציבות הקיומית (הרי תוכלו נמכר בשם לפנות לתוצאה השייך יציאת מצרים אף בדרך נבדל, ללא כל התקנת סדרי הטבע): הנילוס הכל כך באופן קבוע נעשה לדם, אינו לח היציבה פתאום רוחשת כינים והשמש שתמיד זורחת פתאום נעלמת. אלו מצבי חירום אשר מטרתם לערער לא ממש את כל היציבות שברשותנו, רק את הקיבעון, את אותם האמונה ש'ככה משמש היה ובדרך זו עובד ומשתמש יהיה'.
נוהגים לקרוא לנאמנים למסורת כל אחד 'שמרנים' או לחילופין 'מסורתיים', אולם אפילו, תשתית הזהות שיש לנו הוא קרב בתוכו ובשגרה, וחתירה רצופה לשינוי".
מתוך דף הפייסבוק https://www.facebook.com/SivanRahavNews/